אפרת ברזל

מרוב בעיות ומקרים, שכחנו מהו בית בריא. אפרת ברזל משוחחת עם חני ברים על בית יהודי בריא רגשית, שנעים לגדול בו

מאיפה כולנו משיגים ברכה? משבת! אין מה לחפש לוליינות במקום אחר. השבת היא מקור הברכה. אפרת ברזל משוחחת עם הרבנית אסתר סיגלר על הדבר הקדוש מכל בכל הזמנים

"נו, אמא, איך היה?". כמה שהן רוצות שאנחנו נהנה. נתרשם. נבין. נחווה. נהיה חלק מהחיים שלהן. וישבתי ופירטתי לה את כל הליינ-אפ. אבל הדבר הראשון שסיפרתי לה היה על רבקי

אפרת ברזל פגשה את ברכי שילת, שליחת חב"ד, ואת עדן גולדמן מקריית ארבע, לקראת י"ט בכסלו ולקראת אירועי "צמאה", לשיחה מרגשת על יהדות, חסידות, העצמה ועוד ועוד

"אני אוהב את מדיניות הפטל שלך", הוא הוסיף, וזה כאילו לא היה קשור, אבל היה הכי קשור

אני לוחשת לקטנה היחפה עם הפיג'מה, "יומן לתלמיד יש לך? יומן חוגים, משהו?". היא מושכת בכתפיים, ואני מחליטה שעם ברכת החודש ועם מוסף אני כבר אחכה לאחרי שהבנים יחזרו הביתה

בעקבות הטור בעלון השבת של הידברות, אפרת ברזל משוחחת עם הילה טאובר, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת פרטית ומדריכת הורים, על בירורים אמיתיים בשידוכים, ועל השאלות הנכונות

אף טאלנט פילוסופי לא מתיימר להסביר את הרגעים האלה, כי גם להם ברור שיש כאן מהלך שמיימי. זה רק לא מסתדר להם עם עוצם, כוח, והצורך להוכיח את הכל באופן שכלי

אפרת ברזל משוחחת עם הרבנית רחל פרץ על השורש לקלקול בזוגיות. מהי עבודת הנפש היהודית הזוגית כדי כן להצליח? וגם: די לפמיניזם השקרן. כולנו זקוקות לאהבה של בנות

כאלה תחומי סגנונות מעניין לברר בשידוכים. אלה הדברים שיוצרים את הדבר המופלא הזה, שנקרא חיים משותפים

כשכולן הלכו, חשבתי לעצמי איך לפעמים, דווקא בשמחות הגדולות אנחנו לא מרוכזות, לא קולטות, עסוקות בשמלות, פרחים, "איזה יופי שבאתם" ובנעליים שלנו, הלא נוחות. כמה כולנו מתקיימות בפועל, מאוספי שמחות קטנות. מרגע ועוד רגע שאנחנו בונות לעצמנו דרכם התקדמות של חיים

קצת מעליב להיות עפר, אבל שתקתי. ניסיתי להזדהות. בענווה לשהות. היא לא אכזבה. המשכנו לחכות לרופאה, והיא סיפרה לי משהו שאני בעצמי שכחתי

זה שאתה מתקשר לאמא, מרגיש בנוח לשתף אותי בשובבות שלכם, זה עשה לי שמחת הלב

למה רגע האושר שמביאה עמה הצלחה רוחנית זוכה פחות לתהילה מאשר משך זמן העמל המושקע בלהגיע אליה?

זה התחיל כשאמרו ל-א' שיש לבן שלה - חוסר קורספוס קולוסיום. קורס.. מה?.. גם אנחנו לא ידענו מה זה. אבל הסוף ידוע - לא היה ולא נברא

אפרת ברזל ואיה קרמרמן מדברות שיחת חברות על אמא רחל - דרך אמהות בכלל, אמונה, והרחל הקטנה שבתוך כל אחת מאיתנו

מה בא בך באותם הרגעים שבהם היה אמור לבוא בך יצר השגיאה? מה את מרגישה במקום החדש, היכן שבעבר היית מרגישה אחרת?

"אין כמו לחם וחמאה", הוא אמר. "עם כל השפע במקום, לא צריך יותר מזה כלום. ככה זה בכלל בחיים"

רותי מספרת לאפרת ברזל על מערכת יחסים לא פשוטה עם אמה, ועל תהליך הבראה שהצליח. וגם: הפתעת יום הולדת

ידעתי בדיוק למה אני מתכוונת. ראיתי את הקונספט בדמיון. ראיתי את הצבעים של המפה, את הפרחים על השולחן, את הנושאים המרתקים שאני מבקשת, יחד עם המרואיינות, לחקור. ללמוד. להרגיש. להבין. להקשיב

מה קורה בתוכנו כשאנחנו מבקשות לכתוב? אפרת ברזל משוחחת עם דבורי רנד על יצירה נשית ועל כתיבה

אני מסתכלת עליה, והיא מסתכלת עלי. "כמה זמן זה מפה לבני ברק?" אני שואלת אותה. היא לא עונה, אני לא עונה, בעלי מחייך ואומר, "רעיון. דווקא רעיון"

אם אתה חרדי, ותפגוש ברחוב אדם חילוני, מה יקרה? טור מרגש במיוחד לקראת סוכות

אפרת ברזל מארחת את הסופרת ענת קלו לברון לשיחה מיוחדת על חג הסוכות ועל השמחה: מה זו שמחה אמיתית? איך מגיעים אליה, ולמה דווקא במקום שקשה, מתחילה לבצבץ שמחה אמיתית?

מחכים לנו, אבל לא לנצח. בגן של החיים צריך לעשות מצוות, תשובה ומעשים טובים, תמיד, אבל ביתר שאת בזמן המיועד לכך. לא שווה סוכה, בפסח

איזה כוח נצרך בשביל למחול באמת, ומהי סליחה עצמית? שיחת עומק עם שרית למפרט שושן, מומחית בתהליכי נפש המבקשת לסלוח ולסגור מעגל. על סודות כוח הסליחה שבתוכנו, ומה יכול לעכב אותם

תומר טל מתארחת לשיחה עם אפרת ברזל יחד עם אמה, מרב טל, שחזרה מהשבי בעזה, ועם דודתה ירדן, אחותו של יאיא יעקב הי"ד

מה גורם לאדם להשתנות? מה גורם לאדם לבקש אל חייו תורה ומצוות?

אמרתי לו, בתפילה מוקדמת, ברוגע, כמה ימים לפני החג, שאת השנה הזו, שממנה אני כעת מדברת אליו, אני כבר מכירה. מרגישה בה בבית. אז מתוך השנה הזו מתפללת לפני על הצלחת ראש השנה, ההמלכה והתפילות

זה שאתה מתקשר לאמא, מזכיר לה שירים שהיא כבר שכחה, מרגיש בנוח לשתף אותי בשובבות שלכם בישיבה, ועוד גורם לי לזמזם את השיר כל הנסיעה הביתה לבני ברק, מבין? זה עשה לי שמחת הלב