אפרת ברזל

"כולנו אותו הדבר, שכולנו צריכים את זה. גם הם. הבנים. כולנו זקוקים למילים. טובות. שמאשרות את הרושם". הוי, זה היה טוב

אפרת ברזל משוחחת עם יעל איבר-צייטלין, עורכת ומפיקת תוכניות ברדיו קול חי, ועם דבי רייכמן, עורכת המשנה של עלון הידברות, על העבודה מאחורי הקלעים

בפרק שהוקלט זמן קצר לאחר אירועי הטבח בשמחת תורה, אפרת ברזל ובתה מאיה משוחחות על התמודדות עם הזוועות ועם הפחד, ועל התשובות שנותנים לילדים

לא משנה במה הן עובדות, לא משנה אלו משרות הן תופסות, לא משנה כמה הן מרוויחות, לא משנה איפה הן גרות, לא משנה אם הן בעד הנגד או נגד הבעד, בנות חייבות מילים טובות

מיכל אושמן, מנטורית בעלת משרות בחירות במספר רשתות חברתיות, משוחחת עם אפרת ברזל על סיפור חייה המיוחד כבתו של מנהל המכון לרפואה משפטית לשעבר, ועוד הרבה. האזינו

אפרת ברזל ובתה מאיה בפודקאסט משותף, והפעם: איך הילדים שלנו רואים את החינוך שלנו, הפעם מצד הילדים. ואיך שומרים על "ביחד" במשפחה שיש בה דעות מנוגדות?

אפרת ברזל משוחחת עם בתה, מאיה, על הורות, מערכות יחסים וקרבה בין הורים. בפרק הראשון: איך מתגבש סגנון אימהות, ומתי את מרגישה שזה שלך, ושנעים לך שם. האזינו

הרבה נשים כותבות, מדברות, מרגישות את קרבתן אל פעולת מכונת הכביסה. לאחרונה ראיתי וקראתי יותר מאחת. טור למשל

"ודאי", אמרתי, "אז אולי רק חידוד של ניסוח? כי גשם הוא דבר שיורד מן השמיים, הוא מחזק אמונה, הוא בריא לנשמה, הוא טהור ואורגני"

אבישג ליבמן, אמו של אליקים ליבמן שנחטף לעזה, משתפת בהתמודדות הקשה, בעשיה ובדאגה לשאר המשפחה – וגם בעוצמת האמונה והתקווה

לפעמים, כשאני נכנסת לתפילה טובה, אני מרגישה איך בורא עולם רואה אותי, ואיך עיני נשואות אליו. בהשלך יהבך, אני טובה

המקרה שקרה השבוע, קרה בנקודה אחרת במטבח, בזמן אחר ביום ובהופכיות מעצבנת, אבל מה זה משנה. הוא התרחש דווקא ליד התנור, דווקא שני מטרים ימינה, בהמשך הפס של המשטח

זה לוקח לנו זמן להקשיב להן, כי הן נוחתות לפעמים בלי להודיע, תמיד בלי שרצינו בהן, משבשות מהלך שתוכנן, עושות מעצור בזמן

מעט דקות אחרי שהתחלנו לנסוע לכוון מערב, שואל אותנו הנהג, "מה, מה יש לכם אתם? למה אתם בשעה כזאת נוסעים, אין לכם רכב?"

"אני לא מספיק עצובה בשביל גודל האסון, לא מספיק בוכה. אני בטבע שלי, אם להשוות לדברים קשים אחרים שהכרתי קודם מהחיים שלי, ושל אחרים, אמורה הייתי לקחת את הדבר הקשה הזה שקרה, הרבה יותר קשה"

והשאלות שהם יכולים לשאול אתכם בחזרה. וגם: איך מישהו אחר יכול להגיד לי איך להרגיש?

החברות האבלות שלי לימדו אותי השבוע שבתחום שאת מאמינה, לא נדרש שום נדנוד או צעקה, אלא דווקא שקט של קול דממה דקה

על זה שבסעודת ראש השנה בעלי מאיר / מעיר את תשומת לבו של השולחן: "שמתם לב כמה 'יהי רצון' יש מול אויבינו ומשטיננו ומבקשי רעתנו? זה כנראה חשוב"

אפרת ברזל ואיה קרמרמן בשיח נדיר ופתוח על תשובה מאהבה וימים של ראש השנה

ביום אחר, כשנקרעו לי הידיות של סלסלת הכביסה הלבנה המקורית, קראתי מהר גם לגיגית הנאמנה. הייעודית. בקיצור, יש לה כבר שלושה תפקידים

תמר דושינסקי, גרונטולוגית, מסבירה איך לשפר את החיים בזקנה. איך נכון לנו להזדקן? איך לדאוג, כצעירים, למשענת חברתית בזקנה?

"למה את תמיד צריכה להגיד את זה", היא קפצה עלי כמו שועל, "זה מעצבן". ובאמת, למה?

ואני אשב על המיטה שלך ואפסיק לחשוב על הזיכרונות רצים בתוכי, ואעבור לחשוב – עליך. אהוב. על מה קורה לך בירושלים, שם, כשאמא כאן. על איזו מיטה קיבלת, ואם יש לך מדף, ואחשוב כמה אני גאה בך

מה זה אומר עליך כשאתה מנסח את מצבך כעת, ואומר שאתה בנופש, האם אתה גדול יותר מאשר אם היית אומר שאתה בנופשון? האם הסיומת המקטינה של המילה מקטינה אותך, או את הנופש?

כל כך הרבה אנחנו משאילות מעצמנו לאחרים, שאסור לנו לשכוח להביא לחופשה במדבר בעיקר את מה שאנחנו צריכות: ספרים, עפיפונים

אני מזדהה עם ילדה שואלת. גם אני הייתי ילדה כזאת. מאחורי כל השאלות ומאחורי כל התשובות מסתתר בורא עולם, סיבת הסיבות, עילת העילות. מאחורי כל הספרים מסתתרת התורה הזאת

אפרת ברזל משוחחת עם אלישבע רז, פסיכולוגית ואם לעשרה, על שבר נפשי, על מה קורה דווקא אצל אשת טיפול כשהיא מגיעה לאשפוז פסיכיאטרי, ועל תפילה מעומק הלב

בשביל לכתוב אותך את לא צריכה ללמוד כלום, את כל מה שיש בך עד עכשיו כבר למדת, וזה שלך, זה מספיק, אחר כך אם תרצי, תעשירי את עצמך עוד

כנראה שאנשים על ערש דווי, כאלה שהורדו בעל כורחם מהרכבת, חושבים ומחשבים ומבינים את מה שכולנו, עושי הרעש, הפסים והמריבות, ההתחשבנויות, והקומבינות, שוכחים

אפרת ברזל משוחחת עם אביטל יעקובי, פסיכולוגית ומטפלת משפחתית, על הדרך הטובה ביותר לנצל את החופש הגדול כדי להעמיק את הקשר עם הילדים