אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם חברתה אווה אביגיל הכימיאן, על המסע ממדינה סובייטית אל עולם התשובה, ועל היצירה של תוכן ערכי כאחת העובדות הראשונות בערוץ הידברות

אפרת ברזל קיבלה מכתב מרגש ונוגע ללב, מאמא שנותנת את כל לבה לבתה – אך זו לא מוכנה לקבל אותה

אפרת ברזל משוחחת עם לאה יהל, אמא לילדה בעלת מום קשה בחוט השדרה, על רגע הלידה, על העצבות הפנימית מהמצב, ועל כוח חדש שיוצא מכל זה

אנחנו חיים ככה כבר דורות. את ההרגשה של 'למען', למען שמו באהבה, אנחנו שרים כבר מאות שנים. עיסוק בחיי משמעות הם באמת חיים מאושרים. אני מבינה אותך לגמרי

אפרת ברזל משוחחת עם אסתר שמע, אמא לתאומים עיוורים, על ההתמודדות בפגייה וההבנה ששני ילדיה לא ייראו לעולם, ועל התוצאות הנפלאות של ההתמודדות

הקרשים למדורת הלב הזו נבראים בכל פניה שלנו אליהם, בכל פניה שלהם אלינו, בכל "בואו לאכול", בכל מבט, בכל משפט שנזרק, בכל חיוך

בטח, בטח שאפשר להיות מאושרים מבפנים. אבל אי אפשר להגיע למצב הזה אם לא קדמו לו שנים בהם האחרים, המשמעותיים בחייך, אמרו לך

אני עומדת שם בבית הקברות ומבינה שבהעדרך לימדת אותי כסבא את כל מה שהעם שלנו צריך לדעת. אל החלל שהותרת הזלפת בכל יום ויום בחיינו את מה שכל נשמה של יהודי מבקשת

את רוצה להיות ירח מלא ולהאיר, תהיי. אתה רוצה ללבוש קיטל ולהקריא, תקריא. מאחורי הפיות השחים, צריכה להתבסס כוונה. לפני שבאות מילים

נסעתי השבוע עם אחד הבנים שלי לטיול ילד ואמא. למה? כי הם בורחים לי מהר מדי אל הישיבות, כי אני אוהבת אותם ואוהבת להיות איתם, כי חלק מלחיות זה לעשות איים של הפסקות ולברוח אל הטבע שאלוקים ברא

אפרת ברזל משוחחת עם רבקי צין, פסיכולוגית נוירושיקומית בהתמחות, על אגרנות ומיון, אספנות וניפוי לכבוד ניקיונות פסח

"הבנתי, זה לקח לי זמן, שכשבעיה נשארת לגור בחושך, היא נרקבת בתוכי, מגדלת לה עובש בצדדים ומציקה. וכשמאירים עליה באור נכון, היא יכולה לקטון"

עוד נפנפתי לעצמי איזה יום, במילה העמוקה הזו, "אח". אנחנו לא נוותר. לא משנה מה יגידו בעולם המשפט, החוק העליון שלנו הוא חוק הביחד. ואז זה קרה

הם בדרך כלל זוכרים איך ומי בדיוק עזר להם כשהם היו קטנים, ורוצים לעשות אותו הדבר גם לאחרים

שורי רייך, אמנית ספוקן וורד, משוררת ויוצרת, משוחחת עם אפרת ברזל על המסע האישיותי שעובר כל אדם שלומד להיות בטוח בעצמו, ומה קורה מאחורי הקלעים

מה היה בה, שהילדה הקטנה הזו זיהתה, ורצתה ללמוד ממנה? מה משותף לכל האנשים שניתקל בהם במהלך החיים שמהם נסכים לעצור, לקחת ולגדול?

אפרת ברזל משוחחת עם שולי דפנה על ההתמודדות לפני ואחרי לידה של ילד מיוחד. התחושות, המחשבות, הרגשות והילדים שבאים אחרי

תבטיחו לי שלעולם לא תיבהלו ולא תתפעלו מאנשים כוחניים שעושים רעש. ה' מסדר את הכל לאט לאט ובשקט, הוא יודע בדיוק מה שוות הילדות הצדיקות שלו

את אולי עוד לא בת עשרים ואחת, ילדה אהובה שלי, אבל ה' כבר סומך עליך, פעמיים. ברכה והצלחה, ככה הרי קראתי להם שם, כל תקופת ההמתנה

אפרת ברזל משוחחת עם שושנה ויתקין, מטופלת דיאליזה, ועם בתה אסתר, על סבלם של חולי הכליות והצורך בהשתלות כליה

איך ילד אמור להסתדר בלי הורים? אפילו שהוא כבר גדול ויש לו זקן, ומכונית, והרבה מה להגיד, פרידה מהורים היא תהליך קשה. כל הילדות צפה לך. מאין באת ולאן הם הלכו. "בשישי, לפני שבת, אמא שלי נפטרה", צלצלה אלי לימור בקול חנוק

אפרת ברזל משוחחת עם לאה גליס, אמו של יענקי ז"ל, שבגיל 13 הפך לצמח, והמשיך לחיות כך עוד שמונה עשרה וחצי שנים. על שתיקה שאומרת הרבה

אני מצטערת, לא התכוונתי לדחוף את האף. ילדים לא סתם מקטרים, ילדים לא סתם לא רוצים. לפעמים הם לא מצליחים להגיד לנו למה

מה קורה ברגע הזה, כשנפגשים, בעולמות הפנימיים שלנו, כשזהות מתווספת, וידע חדש חודר אל עולם האישיות שלנו

הבריאות האמיתית לא קשורה אצלנו באמת של הבעצם לדיאטה, לאוכל בריא, לוויטמין סי, לספורט או לטיפול החדש שכולם מסבירים שריפא אותם, זה עם השלוש אותיות והחמישה שלבים

כמה רעש עושות מכונות הכסף והכבוד, העשייה והתעשייה. כמה פשטות היתה ברב בעדני זכר צדיק וקדוש לברכה. לעילוי נשמתו

אפרת ברזל משוחחת עם הפסיכותרפיסטית ד"ר אפרת לירז על ההתמכרות למסכים ועל מה שהם שואבים מאיתנו

"נדרתי נדר עם עצמי, כשראיתי כמה שהוא מושלם, שכשהוא יהיה בן עשר, זה היה נראה לי כל כך רחוק מביצוע המשימה, עשר שנים, זה הרבה, אני אתקשר להגיד לך תודה"

לימור דגן, כותבת הטור "כשהסרטן נקש אצלי בדלת", מספרת לאפרת ברזל על המחלה, ההתמודדות, האמונה וההחלמה

אלה שיגידו שהם לא צריכים, אל תאמינו להם. אלה שיגידו שפעם הם היו צריכים ועכשיו כבר לא, אומרים בכך במילים אחרות שהם התייאשו מאיתנו