אפרת ברזל

סרבני טיפול - ממה הם מפחדים, ולמה הם לא באים לקחת אחריות על החיים? אפרת ברזל משוחחת עם שגית שליו - פסיכותרפיסטית מומחית לטראומות ולהתמכרויות, ומטפלת זוגית

התפוצצנו מצחוק. יכול להיות שהוא דווקא רצה לבכות. "אצל אמא שלי זה בחיים לא היה קורה"

על הכל שאלתי אותה. גם על שלוש המילים האלה שהיא אמרה לה ולעדה, סוד קיומי שמירב אמרה ושוב לעצמה: "משעה לשעה ישועה"

אפרת ברזל משוחחת עם טל קולקר כהן על ספרה "אמוש", ועל אמהות בכלל

מנורת זכוכית. שקופה. בערך כמוני. שספגה דברי תורה, וילדים, ונכדים, וקרפלך וקניידלך, והמון המון המון זימונים וברכות של מזון. רבותי, לטס בנצ'ן

בכל פעם שאישה מניחה על השולחן מנה מרכזית, וכולם מריעים לה ב-"וואו", אפשר לפי התגובה של האישה המגישה ללמוד עליה המון

מה קורה לנו במעמקי הנפש שלנו עם הצורך הזה להיות מושלמים? הוא צורך טוב? רע? מקדם? מונע? גורם לנו לעשות בחיים דברים טובים, או עוצר אותנו מהתקדמות?

אנחנו חיים את אנרגיית ה-"את עוד תראי" שלנו בכל מיני תחומי עשיה בחיים. מקורה של האנרגיה בבאר שלילית, אבל המשכה הפעיל מתבטא לרוב באנרגיית הנעה חיובית

יפית שטרית בשיחה אמיצה עם אפרת ברזל על התמודדות עם התקפי זעם. יש מה לעשות איתם!

חקר הוויכוחים שלנו הוא תחום מרתק. זה נראה שבכל פעם הוויכוח מתרחש בגלל משהו אחר, אבל בעומק של העומק של המידע שאפשר לגלות, הוויכוחים בדרך כלל מעלים את הגרה של עצמם

האם אתם רבים? למה חשוב לריב, ואיך רבים בצורה נכונה וטובה? אפרת ברזל בשיחה מיוחדת

יצאה לי בשלוף, סוללת שאלות לבנות שמקבלות תעודות. הן ישבו עם עיניים בורקות, ורק חיכו לעוד התעניינות. הן שמחו כל כך לענות. גם הבנים

זו תקבל וזו תיתן, ותמיד, כמובן הנתינה דיפוזית לשני הצדדים, בדיוק כמו בכל מערכת יחסים. מורה מקבלת לא פחות מתלמידה, עבור עצמה, מהרגע הזה שאישיות פוגשת אישיות

בעלי היה קצת נבוך. איך זה שמכל השיוכים שיש בעולם לצמד, בסוף מזהים אותו דרך חצילים איכותיים? הוא סיפר לי על זה וצחק

אביטל קסלר ושולמית טימסית מקריית שמונה מביאות את קולם של המפונים, שרחוקים מביתם כבר חודשים ארוכים

אישה מרוצה ושבעה רגשית, תהיה קרקע פוריה לבית של שמחה, תורה, ומאור של עיניים. גם האוכל יצא לה טעים יותר

אפרת ברזל בשיחה עם פנינה פרויליך על שידוכים ועל רווקות מאוחרת: איך עושים רושם? ואיך יודעים אם כדאי לחזור להצעה שהורדנו?

ברירת המחדל היא שאנחנו רוצות להיות מוגנות. רק שמה? כשאנחנו לא מרגישות ככה, אנחנו נאלצות לעשות לעצמנו בעצמנו. ברירת המחדל אז משתנה לברירה אחרת

"אם לא מורידים, ורד, את הכוונות הטובות שלנו ברוחניות גבוהה ובשליחות אוהבת למען העם, אם לא מורידים את כל המילים היפות האלה לתוך קיום תורה ומצוות, זה לא שווה", אמרתי, והייתי בהלם מעצמי

ליהודים יש, כמובן, בחירה, אבל בעומק-בעומק, אין להם ברירה. נשמה יהודית יודעת בדיוק מהי אמת לאמיתה

אפרת ברזל בשיחה עם חני רוטנברג, פסיכותרפיסטית ומאבחנת קוגניטיבית ורגשית, על חג השבועות, על ילדינו ועלינו

זיווג משמים זה לא אומר שצד אחד משלים את כל החוסרים של הצד האחר דרך תאומות. זה אומר, שהצד שמנגד, ממול ההר, עוזר לי לפתח בעצמי, לגדל בתוכי, אזורים חסרים שחיפשתי שיושלמו בי, כל החיים, על ידי אחרים, הפעם – בעצמי

אפרת ברזל בשיחה עם אליסייה פררו, על תהליכים נשיים, תהליכים של בנייה, ועל הדרך לגדול בימים של ספירת העומר והתקרבות אל מתן תורה

לבבות של אנשים הכותבים את דעתם, לא מכירים זה את זה, שונים כל כך, אבל שכנים קרובים מבחינת מגורי מילותיהם שלהם, במחשב שלי

באחת הברכות היפות ביותר בירך אחד הדרשנים את הזוג הצעיר שלנו. הוא סיים את דברי התורה שלו ונתן להם טיפ של בנייה: "אני מברך אתכם שתהיו ברורים זה לזו"

זה שגדלנו לא אומר שנגמרו החגיגות. וזה שגדלנו לא אומר שאנחנו לא צריכות זרי פרחים והפתעות. זריקת מחשבות של נשים אחת לשנייה, בגיל שלנו, היא לכשעצמה מסיבה

אפרת ברזל משוחחת עם תמי ארזי, מטפלת משפחתית לילדים, על ערך עצמי לילדים. עוד בתוכנית: הדס הרטמן מפרח שומרון, ואמירה בן גיגי, על הציור שילד מפיק מלבו

הפעם בפודקאסט, את מקומה של בתה, מאיה, תופס אביה של אפרת ברזל, השדרן גבי ינון, בשיחה מרתקת על קרבה, הורות, בית יהודי והספר החדש, שנותן הצצה לעולמם של ילדיהם של בעלי התשובה

"מה יש לו, לבן שלך? לא בא לו טוב בני ברק?", אני שואלת. "הנוער היום הוא לא מה שהיה פעם, רק הטלפון כל היום מעניין אותו. הוא לא יודע כלום, הם לא ממש לומדים הרבה בבית ספר, לא את מה שאנחנו למדנו"

אפרת ברזל משוחחת עם תמר מיטלמן, אמו של דוד הי"ד, חייל שנהרג בכיסופים, על געגוע ועל אמונה