מנוע של שליחות: מסר מדונלד טראמפ לקוראי הידברות

פרשת יתרו עוסקת במתן תורה, האירוע המרכזי והמעצב ביותר בהיסטוריה. ובכל זאת, הפרשה נקראת על שמו של יתרו, אדם לא יהודי וכומר לעבודה זרה לשעבר. הדבר טעון ביאור: מדוע דווקא יתרו נבחר ככותרת לפרשה שלנו?

את השאלה הזו שאל הרב יהודה-לייב איגר זצ"ל (בספרו "תורת אמת"), והשיב שזו הקדמה הכרחית: הידיעה שאפילו גוי, ואפילו כומר לעבודה זרה, יכול לעזוב הכול ולהתקרב אל הקדוּשה, היא היסוד שמאפשר גם ליהודי להאמין בעצמו. אם אדם זר כל כך יכול להתהפך ולהתקרב, קל וחומר שיהודי מסוגל לכך. זו התודעה הנדרשת כדי לקבל תורה!

יש נערים שמרגישים קושי גדול להרגיש מחוברים ושייכים, בגלל הטבע והמידות שלהם. חשבתי שאולי מי שיכול לענות להם הוא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אילו אני הייתי גוי עשיר בן 80, הייתי כנראה יושב על ערסל בין שני עצי קוקוס ולומד משהו, ולא מתעסק כל היום בעניינים כוחניים שכאלו: לפטר את ההוא, ולאיים ולריב עם ההוא. בלי לערב פוליטיקה, טראמפ הוא אדם כוחני מאוד. אפשר לאהוב או לא לאהוב את הסגנון שלו, אבל את הכוחניות שלו הוא הצליח לנתב למקומות טובים: הוא התעשר, נהיה נשיא ארה"ב, והוא גם ידיד העם היהודי שעשה הרבה טוב לעם שלנו (נכון לזמן כתיבת שורות אלו, ה' יעזור שימשיך ככה ויתמיד בזה עוד ועוד).

טראמפ הוא רק דוגמה לכך שאפשר לקחת טבע ואישיוּת ולנתב אותם למקומות טובים. לצערי לא הצלחתי להגיע אליו בעצמי ולראיין אותו לטובת קוראי המדור, אבל נראה לי שאילו הייתי מצליח, הוא היה מתכבד מאוד לכתוב לכולנו כמה מילים ברוח ובסגנון הזה:

קוראים לי דונלד טראמפ. יש שיגידו שאני כוחני, אולי אפילו בוטה. הם לא טועים. השאלה האמיתית היא לא אם יש לך כוח, אלא מה אתה עושה איתו. כילד הייתי מלא אנרגיה. תחרותי. לא אהבתי להפסיד. רציתי להיות מספר אחד. יש הורים שמפחדים מילד כזה, ומנסים לקצץ לו את הכנפיים. זו טעות. ההורים שלי ראו שאני דומיננטי, והם נתנו לי להוביל, אבל גם דרשו ממני אחריות. הם לימדו אותי להאמין בעצמי, ונתנו לי לשלם מחיר על טעויות. כך למדתי להבחין בין טוב לרע, ולהיות נאמן לערכים שלי. כנראה הורשתי את כוח האמת הזה לבת שלי שהתגיירה, ולנכדים היהודים המתוקים שלי, וזה מה שמניע אותי וגורם לי להיות ידיד אמת של עם ישראל!

לעקור טבע אי אפשר, אבל אפשר בהחלט לנתב אותו למקומות טובים. יש ילדים סוערים יותר, והאחריות שלנו כהורים הוא לא להתייאש מהם, חלילה, אלא לאהוב ולחזק אותם, לראות את הטוב שבהם. ואז, כמו יתרו, שלקח עבר מורכב והפך אותו למבוא למתן תורה, נוכל לעזור לילדים הסוערים שלנו לקחת את טבעם הסוער, ולהפוך אותו למנוע של שליחוּת וקדוּשה.