האם הילדים שלכם הם מסוקים - או מטוסים?

יש לי וידוי: מעולם לא הייתי מוצלח בכדורגל. לא יודע להסביר למה. אולי משהו בכישורים האתלטיים שלי לא מפותח מספיק, אולי לא התאמנתי מספיק, אולי לא רציתי מספיק, ואולי פשוט תפסתי משבצות אחרות בהתאם לחברים, להזדמנויות ולדברים שהיו מעניינים יותר בעבורי אז. שורה תחתונה, תמיד הייתי שחקן כדורגל די גרוע.

גם במוזיקה מעולם לא הצטיינתי. ההורים שלי רשמו אותי לחוג גיטרה וגם לחוג אורגן, אבל הפסקתי אחרי שיעור וחצי. אני גם זייפן חסר תקנה, ובקיצור, גם קריירה מוזיקלית מעולם לא הייתה אופציה עבורי.

אני יכול להמשיך למנות את חסרונותיי (ב"ה יש עוד כמה), אבל אעצור פה. הצלחתי להסתדר, פחות או יותר, למרות החסרונות האלו. פיתחתי עם הזמן חוזקות אחרות, בהתאם לכישורים שכן יש לי, ובהתאם להזדמנויות ולמצבים שעזרו לי לפתח אותם. ברוך השם.

כאשר מישהו מתקשה בכישורים כמו שקדנות, יכולת קריאה, התמדה וריכוז, החיים שלו מורכבים יותר. המערכות נותנות מיד תווית ושם לילדים האלו, וזה גורם להם לעבור למחלקה אחרת, להחליף משבצת, להיות שונים. המצב לא אבוד, אפשר בהחלט לעזור להם: יש דרכים לפתח את הכישורים האלו, ויש שיטות שעוזרות לילדים להתחזק בהם, דרך חיזוק הברקסים בשיטות כמו "קוגפן", או לפעמים להחליש קצת את המנוע כדי לאפשר לברקסים לעבוד, וכך להיות יעילים יותר (טיפול תרופתי).

אבל כאשר למישהו חסרים כישורים כמו גמישות מחשבתית והסתגלות למצב חדש (בדרך כלל זו עסקת חבילה שהולכת ביחד עם הפרעת קשב או הפרעת התנגדות, אבל לא מחויב), אז הילד נמצא בבעיה. כי ילד כזה מתקשה להסתגל למצבים חדשים, ואז בשיעור הוא מתנהג כאילו הוא עדיין בהפסקה; כשמגיעים לאירוע או לשמחה משפחתית הילד לא מתנהג בצורה מותאמת, סתם משחק בחוץ, או מפריע; וזה מושך אש, וכולם מייחסים לו מידות רעות, והוא חוטף האשמות ועונשים, ובעצם הוא בכלל לא ילד רע, פשוט הכישור הזה של הסתגלות דורש אצלו קצת יותר זמן כדי להתבשל ולהתפתח.

אפשר לדמות את זה לכלי תעופה: ילד רגיל דומה למסוק שיכול פשוט להתרומם ולהתנתק, ואחר כך לנחות בכל מקום, מסביבה לסביבה, ממצב למצב. אבל ילד שחסרה לו הגמישות הזאת דומה יותר למטוס, שאינו מסוגל להתרומם לאוויר בבת אחת, אלא צריך לחמם מנוע, להגביר תאוצה על המסלול ורק בסוף להתרומם, וגם בנחיתה הוא צריך למצוא מסלול, ולנחות באופן הדרגתי. יש ילדים כאלו, שצריכים זמן, הכנה ותהליך כדי להמריא או לנחות. וכאשר מבינים את זה שבאמת קשה להם, שהם באמת זקוקים לעזרה בזה, אז אפשר להשתמש בשלל עצות כדי להכין אותם ולעזור להם, במקום להתנגש, למעוך ולרסק אותם. זה לא יעזור. לדוגמה, אם יש אירוע או שמחה משפחתית, ניתן לעשות לילד "שיחת הטרמה", שבה מסבירים לו את חשיבות האירוע, משמעותו וההתנהגות המצופה, עם גבולות וציפיות ברורים, וגם לתת תמריצים ומוטיבציה שיעזרו לו לעמוד בדרישות ולהתנהג באופן המצופה. כלים כאלו יכולים לעזור לילדי ה"מטוס" להתנהג בצורה מותאמת, ולהצליח לפתח ולקדם את הכישורים האלו.