הבלוג של שירה כהן

הבלוג של שירה כהן - טורים מחזקים ומעשירים בנושא אקטואליה, עבודת המידות, שידוכים ועוד

הבלוג של שירה כהן, כתבת אתר הידברות, מכיל מגוון כתבות ייחודיות. בין הטורים תמצאו תכנים בנושא אקטואליהשידוכים ועוד. בנוסף מגישה שירה כהן סדנת חיזוק מיוחדת לרווקות בשידוכים, לפרטים לחצי כאן.

הנקראים ביותר
הנצפים ביותר
שאל את הרב
יומן אירועים
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים

האבסורד הגדול של הפגישות הראשונות: הרשימו שנשאר גם הרבה הרבה אחרי

הפגישה הראשונה היא אולי הפגישה הכי קובעת, אבל מעטות מאיתנו עושות שם עבודת נפש אמיתית עם עצמן. רובנו פשוט נותנות לגלים לסחוף אותן אל הים המחשבתי הסוער, גם כשזה אומר להיתקע בלב הים למשך היממה הבאה

אל תהיי זקנה בשידוכים: רוצה לסגור ’תנאים’ (אירוסים)? אל תעשי תנאים עם הקב"ה!

עד לחודש האחרון ממש, לא הבנתי את השיעור הזה שבו הקב"ה ניסה להגיד לי - בכל הצורות האפשריות כמעט - שירה, תשני את המחשבה שלך. עזבי אותך מהסנפלינג שאת מתכננת לעשות עם החברה - בואי ואקח אותך לסנפלינג מחשבתי, שיעלה לך את כל האדרנלין וישחרר לך את כל החסימות והפחדים

"הרגשתי כמו זיוף מוחלט": איך ילדה שהחלה לדגמן בגיל חמישה חודשים - קשורה אליי?

מה לימדה אותי הילדה שהחלה לדגמן בגיל חמישה חודשים על עצמי, על יכולת הבחירה ועל התפקיד שלי כאישה בעולם שכל כולו נוטף חיצוניות מאוסה? טור מזווית קצת אחרת על צניעות, תהילה ומה שביניהן

תגובה למי ששואל "למה אותי לא מפרסמים כמו הסלב? גם אני מניח תפילין"

כל אימת שמתפרסמת בהידברות כתבה על סלב כלשהו שמניח תפילין או עושה צעד אחר לעבר היהדות, מתקבלות תגובות נוסח: 'למה אותי לא מפרסמים? גם אני מניח תפילין": אז הנה התשובה שלי, למי שתהה על כך בינו לבין עצמו 

לפני כל מצווה תזכרי: יש מי שרוצה לראות בכשלונך - אז אל תאפשרי את זה

דווקא בהתגברות החושך שבך, דווקא בהתגברות הכוחות הזרים והמנוכרים שמנסים להרחיק ממך את עצמך, דווקא אז... בשיא ההתגברות של הקליפות, בפך השמן הקטן שלך, שנותרו בו רק טיפות אחרונות של אמונה בטוב שבך - יכול להתרחש הנס. הרהורים לקראת חנוכה 

בורא עולם אהוב, בחופה שלי - בבקשה תזכור את כל בנותיך שמחכות עדיין

כל מה שהן צריכות זה רק מישהו שיביט בעיניהן ויסמן להן שעכשיו כבר בטוח להגיד. שעכשיו אין סכנה לצאת מתוך הסרקופג, שעכשיו הן כבר ראויות להפוך לקישוט בעצמו. כל מה שהן רוצות, החברות שלי למסע, זה אדם שיביט להן אל תוך הנשמה, ישים לב אליה, ויודה שהיא הדבר היפה ביותר שנתקל בו מעודו

מכל דבר אפשר ללמוד מוסר. אפילו מנמלים שנכנסו אל תוך קופסת עוגיות אטומה

החיים, כמו העוגיות מהקופסה שהרגע השלכתי לפח, מלמדים אותנו להיאזר בסובלנות - גם ובעיקר כשאנחנו מאוד רוצות משהו: במקרה שלי - זיווג וילדים. איך זה קשור לנמלים, ומה הנמלים מייצגות בתוך נפשנו פנימה?

בלוע הטאליבן: אזרח פקיסטני טוען כי הוא יהודי, ורוצה לעלות ארצה. מה הבעיה בזה?

זה שנים שאזרח פקיסטני המכנה עצמו צוריאל בן ישראל ומתגורר בפקיסטן -  רוצה לשמור על אורח חיים יהודי, למרות הסיכון הגדול שטמון בכך בהיותו חי תחת עינם הפקוחה של מיליוני מוסלמים שונאי ישראל. מה הבעיה בזה בעצם?

מה אני אעשה שאני מכוונת הכי גבוה בשידוכים, ובכלל? זו הנשמה שנתת לי!

זה לא סוד שלרווקים יש בעיות. נשאלת השאלה האם מדובר בבעיות של הרווקים, או שמא בעיות של החברה שבה חיים הרווקים, חברה שהשתנתה אלפי מונים ממה שהייתה כשרק התחיל החיפוש שלהם אחר החצי השני?!

בשורה טובה שלי, איפה את אם לא כאן ברגע הזה ממש?

זה הכיף של הבשורה שלך כרגע. שתראי אותה רק מרחוק, אצל אנשים אחרים, ותשמחי בה גם אז. כשהיא רחוקה ממך. ומי יודע, אולי דווקא שם הולך ונסלל לו השביל שהיה עד כה נסתר מעינייך? השביל החדש-ישן שעליו היא מחכה גם עבורך?

כשהכדור לא פוגע בך - יש לך פתאום יכולת לצחוק על זה: שידוכים מזווית קצת אחרת 

כשהנשימה שלך מתחילה לחנוק אותך מבפנים - את חייבת לעצור, ולהבין שאת בסכנה. זוכרות איך היינו כילדות ברגעים האלה שבהם התעייפנו מהמשחק? אף אחד לא שכנע אותנו לצאת ממנו, כי זה היה ברור שככה אי אפשר להמשיך. אפילו הילדה בת החמש מבינה שכשקצב הנשימות שלה הופך לחונק, עדיף שתצא מהמשחק, תשב בצד ותירגע. ותודי שיש משהו אחר בשיעורים שאת לומדת כשאת יושבת ומתבוננת על המשחק מהצד

לבצר את עצמי בבונקר של הציפיה לעתיד, או לצאת החוצה - אל מטח הפצצות שברווקות?

דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה - שלום: אלו חידושים קיבלתי השבוע על הפסוק הזה בזכות קוראת יקרה שלי, שהציעה לי לראות דברים קצת אחרת, לנטוש את כתיבת הטורים על הרווקות ולמענן, ולחיות במציאות 'שאולה' של המתנה בציפייה לאחד?

להיות יהודי זה מחייב, וחבל שצחי הלוי לא מבין את זה 

התקשורת הכללית מחבקת אותה, מרעיפה עליה זרי שושנים ורק חסר שטיח אדום שייפרש לרגליה - על שסוף סוף מצאה את ה'אביר על הסוס הלבן' שהוכיח את 'אהבתו' בכך שלא דרש ממנה להתגייר, אך מה מבינה אותה 'תקשורת' בכל מקרה? טור מהורהר וטעון בעקבות החתונה המעורבת של השחקן היהודי והעיתונאית הערבייה 

שירה כהן: "זה הזמן להתוודות לפניכם קוראיי, איך זה מרגיש להיות זו שמאחורי המקלדת"

"לעתים המסר שברצוננו להעביר, מעביר אותנו על דעתנו - פשוט כך. תפיסת עולם של כתב הופכת להיות משהו אחר כשהוא מתיישב מאחורי המקלדת, וכשהמילים עומדות לפקודתו ואומרות 'אמן' על כל מה שהוא רוצה להגיד. אז אני מבקשת סליחה". שירה כהן, כתבת בכירה באתר הידברות ומעבירת סדנאות לרווקות ב'קמפוס היהודי' של הידברות - מסכמת שנה

באלול הזה, אל תשאירי אף יהודי אחד - להמשיך לחפש. קחי אותו בלבך, בתפילותייך

הפוסט הזה אמור להרעיד כל נים ונים בנפשנו. הוא אמור להוציא אותנו מהשאננות הטבעית שאנחנו נופלים אליה בשאר ימות השנה, כשאנחנו כל כך מרוכזים בתפילות שלנו - על עצמנו. מדוע? רק כשתקראו אותו מתחילתו ועד סופו - תצליחו להבין

טור מהורהר על הנס הגדול שאירע בארה"ב, כשהרופאים רצו לנתק חולה ממכונת ההנשמה

חודש הרחמים והסליחות בפתח, ונדמה שאין טוב ממנו להתחיל לקדש את החיים: איך זה קשור לנס שאירע בארה"ב כאשר אב חמוש הסתגר ליד מיטת בנו הצמח, כשהרופאים איימו לנתק אותו ממכונת ההנשמה?

   1 2 > >>