שירה דאבוש (כהן)

מה לימדה אותי הילדה שהחלה לדגמן בגיל חמישה חודשים על עצמי, על יכולת הבחירה ועל התפקיד שלי כאישה בעולם שכל כולו נוטף חיצוניות מאוסה? טור מזווית קצת אחרת על צניעות, תהילה ומה שביניהן

מהי העבודה העיקרית שלנו הרווקות בחנוכה, איך זה קשור למתייוונים שבתוכנו ואיך ניתן לעשות את העבודה הזו בפועל? 

כל אימת שמתפרסמת בהידברות כתבה על סלב כלשהו שמניח תפילין או עושה צעד אחר לעבר היהדות, מתקבלות תגובות נוסח: 'למה אותי לא מפרסמים? גם אני מניח תפילין": אז הנה התשובה שלי, למי שתהה על כך בינו לבין עצמו 

דווקא בהתגברות החושך שבך, דווקא בהתגברות הכוחות הזרים והמנוכרים שמנסים להרחיק ממך את עצמך, דווקא אז... בשיא ההתגברות של הקליפות, בפך השמן הקטן שלך, שנותרו בו רק טיפות אחרונות של אמונה בטוב שבך - יכול להתרחש הנס. הרהורים לקראת חנוכה 

כל מה שהן צריכות זה רק מישהו שיביט בעיניהן ויסמן להן שעכשיו כבר בטוח להגיד. שעכשיו אין סכנה לצאת מתוך הסרקופג, שעכשיו הן כבר ראויות להפוך לקישוט בעצמו. כל מה שהן רוצות, החברות שלי למסע, זה אדם שיביט להן אל תוך הנשמה, ישים לב אליה, ויודה שהיא הדבר היפה ביותר שנתקל בו מעודו

החיים, כמו העוגיות מהקופסה שהרגע השלכתי לפח, מלמדים אותנו להיאזר בסובלנות - גם ובעיקר כשאנחנו מאוד רוצות משהו: במקרה שלי - זיווג וילדים. איך זה קשור לנמלים, ומה הנמלים מייצגות בתוך נפשנו פנימה?

זה שנים שאזרח פקיסטני המכנה עצמו צוריאל בן ישראל ומתגורר בפקיסטן -  רוצה לשמור על אורח חיים יהודי, למרות הסיכון הגדול שטמון בכך בהיותו חי תחת עינם הפקוחה של מיליוני מוסלמים שונאי ישראל. מה הבעיה בזה בעצם?

זה לא סוד שלרווקים יש בעיות. נשאלת השאלה האם מדובר בבעיות של הרווקים, או שמא בעיות של החברה שבה חיים הרווקים, חברה שהשתנתה אלפי מונים ממה שהייתה כשרק התחיל החיפוש שלהם אחר החצי השני?!

זה הכיף של הבשורה שלך כרגע. שתראי אותה רק מרחוק, אצל אנשים אחרים, ותשמחי בה גם אז. כשהיא רחוקה ממך. ומי יודע, אולי דווקא שם הולך ונסלל לו השביל שהיה עד כה נסתר מעינייך? השביל החדש-ישן שעליו היא מחכה גם עבורך?

כשהנשימה שלך מתחילה לחנוק אותך מבפנים - את חייבת לעצור, ולהבין שאת בסכנה. זוכרות איך היינו כילדות ברגעים האלה שבהם התעייפנו מהמשחק? אף אחד לא שכנע אותנו לצאת ממנו, כי זה היה ברור שככה אי אפשר להמשיך. אפילו הילדה בת החמש מבינה שכשקצב הנשימות שלה הופך לחונק, עדיף שתצא מהמשחק, תשב בצד ותירגע. ותודי שיש משהו אחר בשיעורים שאת לומדת כשאת יושבת ומתבוננת על המשחק מהצד

טור מהורהר ומכתב אישי לאילנה ראדה (הגיבורה האישית שלי), בעקבות הממצאים החדשים שהתגלו בפרשת הרצח המתועבת

למה הצליח סרטון של מפלגת 'יש עתיד' להוציא אותי משלוות הנפש שלי, ומה יש לי לומר על כך ליאיר לפיד העומד בראשה?

מה הקשר בין שיעור בסוציולוגיה שלמדתי לפני 17 שנה על שבט היקירמא לבין חיי בהווה, כשומרת תורה ומצוות בעולם החרדי? הרהורים ממבט קצת שונה על המושג 'הדתה' 

דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה - שלום: אלו חידושים קיבלתי השבוע על הפסוק הזה בזכות קוראת יקרה שלי, שהציעה לי לראות דברים קצת אחרת, לנטוש את כתיבת הטורים על הרווקות ולמענן, ולחיות במציאות 'שאולה' של המתנה בציפייה לאחד?

התקשורת הכללית מחבקת אותה, מרעיפה עליה זרי שושנים ורק חסר שטיח אדום שייפרש לרגליה - על שסוף סוף מצאה את ה'אביר על הסוס הלבן' שהוכיח את 'אהבתו' בכך שלא דרש ממנה להתגייר, אך מה מבינה אותה 'תקשורת' בכל מקרה? טור מהורהר וטעון בעקבות החתונה המעורבת של השחקן היהודי והעיתונאית הערבייה 

יהונתן גפן הצליח השבוע להרגיז כהוגן אב שכול: מה הוא עשה הפעם, ולמה מעשהו זה הצליח לטלטל את הרשת?

תניח לגלולה להתמוסס על הלשון, ותראה שכל המילים שכתבת כל חייך לא ישוו למילה האחת שמחכה שתכתוב אותה - לאחר שתמצא את הקב"ה בחייך. מתפללת עליך בכל לבי שבשנה זו תמצא: מכתב אישי לאביב גפן 

מה הקשר בין המורה שלי למתמטיקה לפני שנים, לחשבון הנפש ביום כיפור? תובנות מזווית קצת אחרת על חישובים, מספרים ו'הגאון של הכיתה' 

"לעתים המסר שברצוננו להעביר, מעביר אותנו על דעתנו - פשוט כך. תפיסת עולם של כתב הופכת להיות משהו אחר כשהוא מתיישב מאחורי המקלדת, וכשהמילים עומדות לפקודתו ואומרות 'אמן' על כל מה שהוא רוצה להגיד. אז אני מבקשת סליחה". שירה כהן, כתבת בכירה באתר הידברות ומעבירת סדנאות לרווקות ב'קמפוס היהודי' של הידברות - מסכמת שנה

הפוסט הזה אמור להרעיד כל נים ונים בנפשנו. הוא אמור להוציא אותנו מהשאננות הטבעית שאנחנו נופלים אליה בשאר ימות השנה, כשאנחנו כל כך מרוכזים בתפילות שלנו - על עצמנו. מדוע? רק כשתקראו אותו מתחילתו ועד סופו - תצליחו להבין

חודש הרחמים והסליחות בפתח, ונדמה שאין טוב ממנו להתחיל לקדש את החיים: איך זה קשור לנס שאירע בארה"ב כאשר אב חמוש הסתגר ליד מיטת בנו הצמח, כשהרופאים איימו לנתק אותו ממכונת ההנשמה?

לא ברור כיצד שלט קטן שנתלה על דלת של סניף חלוקת דואר בשכונת גאולה בירושלים - הצליח לעורר סביבו כל כך הרבה מהומה. טור תגובה לסטודנטית שהגיבה עליו בדרך בלתי מכבדת

האנשים האלה יכולים להיות הבוס בעבודה שהסכים לאשר לכם הלוואה שאתם כה זקוקים לה - למרות שהוא לא חייב, החברה הנהדרת שעודדה אתכם שעה בטלפון - למרות שהיא לא חייבת ואפילו ההורים שמארחים אותנו בשבתות - למרות שהם לא חייבים. אנשים, תפקחו את העיניים ותביטו סביב: הטוב מקיף אתכם כל הזמן, אל תישארו חייבים. הפיצו אותו הלאה

כל רווקה יכולה לכתוב ספר שלם על המשפטים הבלתי נתפשים שהיא שומעת בדרכה, אך המשפט ששמעתי לאחרונה מחברה טובה שהתחתנה - גרם לי לזעזוע עמוק ביותר

איזה תפקיד ממלאים השידוכים הלא מוצלחים בחיינו ומה עלינו לעשות עבורם, מדוע לא נישאנו לאדם הראשון שהציעו לנו ואיך קשור עיקרון ההתמדה (אינרציה) לישועה שלנו? טור מלא השראה לקראת שביעי של פסח, ובתוכו כמה ישועות קטנות לקראת הישועה הגדולה של כולנו ב"ה

איך זה שהדבר הראשון שבוער בך כשאתה מדבר עם אדם חדש שמעולם לא דיברת איתו לפני כן - הוא לדבר על עצמך בלהט כזה, במין אהבה נרקסיסטית כזו ששום דבר לא באמת יכול לקחת אותה מעצמה? שיחה מהורהרת אחרי שיחה עם אדם בעל נטיות נרקיסיסטיות

טור מהורהר שנכתב בערב י"ז בתמוז: "מחר אבטיח לך שממחר כבר לא תהיה לבד יותר בחורבן שלך. אבל היום, אבא, כל מה שאני יכולה לעשות זה לבקש ממך שתיקח את החורבן שלי, כדי לבנות את התקומה שלך. אין לי דבר לתת לך מלבד שיברון לב, כאב, בדידות, וזיכרונות עמומים של מה שהיה פעם, של ימים אחרים ויפים הרבה יותר"

ההתרפסות הבלתי נלאית של חלק מאתנו בשידוכים, היא דבר שצריך לשנות ומיד. הרבנית ימימה מזרחי, בהדרכות שלה לשידוכים, אומרת שאל לנו לחפש את המומים ואת מה שלא טוב בשני, לפני יציאה לשידוכים. זה נכון גם בהקשר שלנו עם עצמנו. אז מה אם עוד לא נישאנו, אז מה אם היופי שלנו השתנה עם השנים, אז מה אם אנחנו לבד, אז מה??? טור מהורהר

אולי לא תאמינו לי, אבל אז באמת חשבתי שלא חסר לי שום דבר. שאני מאושרת. מי בכלל חשב שיש סיכוי כזה, אפילו קלוש, שאשאר לבד?

קנות דעת – כל אחד יכול. כל מי שיש בו רצון להתעלות, רצון להתקדם, רצון להבין, רצון להכין כלים. אבל לא כל מי שקונה דעת, מסוגל להבין מה לעשות איתה.  שהרי המשך הפסוק אומר בפירוש: מה – חסרת! אתה יכול לקנות דעת, אבל להמשיך להיות חסר מהבחינה של לדעת מה בדיוק לעשות איתה. האם ללמוד תורה או להשקיע מרצך בביזנס? האם להתפעל מאיזה קיר יפה, או להרוס את הקיר כדי לבנות ארמון?