שירה דאבוש (כהן)
"קומי ותעשי היסטוריה. זה הרגע שלך": טור חיזוק לרווקה במלחמה
האזעקה היא האות שלך להתחיל להתעורר, ולשגר תפילה קטנה מלב מלא בגעגוע, לקב"ה, לבעלך, לשלימות שלך כאישה, כאם. בקשה אמיצה אחרי עוד פגישה שהתפוגגה לה - אולי נראית לך מיותרת, אך היא זו שיכולה להביא אלייך את הישועה הגדולה. טור חיזוק לרווקה במלחמה הפרטית שלה
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"ח סיון התשפ"ה

בלילה הראשון שבו איראן שיגרה טילים, ישבתי עם עצמי וחשבתי על כל החברות שלי למסע, שעוד לא זכו להקים בית משלהן. הטלפון היה פתוח ומבזקי החדשות לא הפסיקו לשדר את המלים 'מערכת שיגור', 'תגובה אמריקאית' ו'מתקן הגרעין פורדו'. כששמעתי אותן, הבנתי למה הכוונה בפשט, אך עמוק בתוך הלב הן התערבבו לי, ולא יכולתי שלא לחשוב על עצמי בתוך הזירה ההיא, של הרווקות. גם אני ניהלתי מלחמה, גם לי הייתה 'מערכת שיגור' משלי, רק שהיא לא ירתה טילים, אלא תפילות.
בלילות טרוטים ללא שינה, שיגרתי אותן. חלקן צולעות, חלקן חסרות ד.נ.א, חלקן שותקות אחרות רק רוצות חיבוק. ובכל פעם שהשדרן הודיע על נפילת טיל ו'פגיעה ישירה' - משהו בתוכי נצבט, כי זכרתי את הימים ההם. את נפילות הטילים בזירות הרצון שלי, כשכל כך רציתי להתחתן ובכל זאת, כלום לא קרה.
עם כל בניין שהתרסק נזכרתי בבניינים שבניתי בתוכי, והפכו לבנייני רפאים שאף אחד כבר לא היה מעוניין לגור בהם.
עם כל 'פגיעה ישירה' חשבתי על עשרות הטלפונים מהשדכנית שלי, ועשרות הביטולים והדחיות במשך השנים, שיצרו 'מכתש' עם נשורת גרעינית שלא מביישת אפילו את פורדו.
עם כל דיווח על עוד נפילה, חשבתי על הנפילות שלי בדרך, והבנתי: אם לאיראן יש טילים, ולאמריקה יש תקיפות מדויקות על מתקן גרעיני שנחפר כל כך עמוק באדמה - אז גם לרווקה במקום שלה, יש נשק והוא קטלני יותר ממה שהיא יכולה לדמיין.

למה כולם רוצים אורניום מועשר, ואיך זה קשור לרווקות?
הנשק שלה הוא האמונה - זה המתקן הגרעיני שלה, שאף אחד לא יכול לחדור אליו ולהרוס אותו כליל. כל אותן אכזבות, טילים שירדו על המתקן הזה במטרה למוטט אותו, אולי ביצעו בו הרס כלשהו, אך להשמידו כליל, לא ניתן. צילומי הלוויין שתיעדו את התקיפה האמריקנית בפורדו הוכיחו כי הוא ניזוק לעומק, אך מקור איראני בכיר אמר לסוכנות הידיעות 'רויטרס' כי ישראל ואמריקה פספסו את המטרה שלהן בהפצצת המתקן. לדבריו, האורניום המועשר שהיה במתקן הועבר ממנו למקום אחר, מיד כשעלה חשש שהמתקן יותקף.
וגם כאן, אני לא שומעת שום דבר אחר מלבד חיזוק לרווקה, בשעת המבחן הקשה שלה: ינסו להפציץ את המתקן המועשר שעבדת עליו שנים. כולם הרי רוצים למוטט דבר שיכול להשפיע בצורה כל כך חזקה על העולם. תראי כמה אויבים יש לך מבית ומחוץ. כולם רוצים לשבור אותך, להוכיח לך שהאמונה שלך אינה שווה דבר, כולם רוצים להטיל פצצות כבדות כדי להרוס את כל העושר שבנית בך במשך שנים. כולם רוצים לצלם אותך מלמעלה (ממידת הגאווה) ולראות כמה את קטנה ולא נחשבת.
אמונה.
את לא היחידה שנלחמת עליה, את יודעת.
את חלק מפאזל ענקי של דורי דורות, שעברו כאן מבחנים אינסופיים על האמונה שלהם, ונאלצו להעביר את האור (אורניום) המועשר שלהם - זה שמאיר את הנשמה שלהם מבפנים, למתקן אחר. גם אותם ניסיונות האמונה ביקשו להכניע, אך הטובים שבהם, אלו שלא עזבו את החבל ולא הסכימו לוותר עליה, ניצחו לבסוף.
למה כולם רוצים אורניום מועשר?
כי זה חומר 'מסוג אחר', שיכול לא רק לייצר נשק גרעיני אלא גם להפיק אנרגיה בכורים גרעיניים. עכשיו תגידי לי שאת לא רוצה אותו גם כן... הרי היצר הרע לוחש לך השכם והערב שאת לא תתחתני, שהוא כבר רואה את העתיד שלך בלעדי החצי השני ורשם אותך כבר לאתר הרווקות הנצחיות.
אבל תארי לך שיש לך בידיים את היכולת לייצר נשק גרעיני, ולהעניק לכור הגרעיני שלך את האנרגיה המתאימה לקיומו.
מה זה אומר?
תזכרי שכל תפילה היא 'פצצה' מדויקת שחודרת את כל שכבות ה'הגנה'
שהכוח שלך הוא אינסופי, ואת רק צריכה לאסוף את עצמך מתוך זירת הנפילה, ולהחליט להעשיר את ה'אור'(ניום) שבנשמה שלך, זה ששום דבר לא באמת יכול לפגוע בו. הם יכולים לאיים, כן. הם יכולים לשגר כמה טילים כדי להראות נוכחות - אבל האור שבך, אור האמונה, הוא נצחי. הוא שלך. הוא עם אנרגיה אינסופית שניתנת לך בכל רגע ורגע מהקב"ה.

האזעקה היא האות שלך להתחיל להתעורר, ולשגר תפילה קטנה מלב מלא בגעגוע, לקב"ה, לבעלך, לשלימות שלך כאישה, כאם. בקשה אמיצה אחרי עוד פגישה שהתפוגגה לה - אולי נראית לך מיותרת, אך היא זו שיכולה להביא אלייך את הישועה הגדולה.
תזכרי שכל תפילה היא 'פצצה' מדויקת שחודרת את כל שכבות ה'הגנה', נוחתת בדיוק על מתקן הפחד שבונה לעצמו גרעין של ייאוש - ומפוררת אותו. אבל את, לא תמיד רואה את התוצאה באותו רגע. לא תמיד תשמעי גם את ה'פיצוץ' בשטח, אבל תאמיני לי, כמי שהייתה שם יותר מדי זמן, כל לחישה שלך לשמיים, לבורא עולם, נרשמת ונשמרת לזמן הנכון שלה להתגלות. כל דמעה היא תדר גבוה שהיצר הרע לעולם לא יוכל לקלוט ב'רדיו' שלו. ואם כבר מלחמה, אז מה זו מלחמה אם היא לא מביאה אותך לעמוד על הזכות לחיות אחרת?
גם אם קשה, תילחמי על הזכות להאמין שיום אחד תתחתני, שהקב"ה שומע את התפילות שלך, שיש שם מישהו שגם עליו אולי מופעלים כרגע לחצים ממדינת 'אויב' ואולי גם הוא מפחד לאבד את האור המועשר שבנשמה שלו.
הקב"ה בינתיים יושב ועוסק בחיבורים, וטווה את קורי התזמון, ובזמן שלכם, הכל יקרה במדויק. רק אל תיכנעי לדרישות האויב כמו שישראל נכנעה במשך עשורים. קומי ותעשי היסטוריה, כי זה הרגע שלך - רגע להילחם על מה שחשוב לך, על מה שמאיר בך, על מה שמוציא אותך מהנפילות, על מה שמעשיר אותך. גם בזמן ההמתנה, תהיי אור מועשר, תבחרי להיות חיובית כמו האור, ותעשירי את עצמך במעשים טובים, בהתבוננות, בעבודת מידות פנימית וכנה ובאמונה חזקה של 'אין עוד מלבדו'.




