רווקה, זה מה שאת לא יודעת על כוח החנוכייה שבך

תאמיני או לא, אבל בתוכך - יש חנוכייה. 

ענקית, מוארת ומאירה, כזו שאי אפשר להפסיק להתפעל ממנה. להפסיק להתבונן בה. 

את אולי מסתכלת השבוע על החנוכייה שלך מבחוץ, ומתקנאה באור הנצחי שלה, שדולק בלב העולם באותה שעה בדיוק. את אולי אומרת לעצמך 'איזה כיף לה, שאותה כולם זוכרים. שאותה כולם מעריכים. שאיתה כולם שמחים. שמולה כולם מתפללים ושהיא יודעת להוציא מכולם את כוח התפילה שבהם'. 

אבל האמיני לי, גם בתוכך יש חנוכייה נצחית שכזו - שגם טיפות אחדות של שמן, יכולות להחזיק את האור הגדול שלה כל החיים. 

תאמיני או לא, אבל גם כשנדמה לך שאין לך כוחות, 

גם כשנדמה לך שעשית כבר הכל, 

וגם כשנדמה לך שבשבילך ח"ו עוד לא נברא האדם המתאים - 

זה פשוט לא נכון. 

ולא אומרת לך את זה מישהי שחוותה דבר אחד או שניים בשידוכים, אלא מישהי שעברה חתיכת דרך... תסכימי איתי ש-17 שנה, זה לא צחוק. ב-17 שנה את מספיקה לא רק ללמוד על עולם השידוכים ועל מי שאת בתוכו, אלא גם על הכוחות שניתנו לך - יש מאין. יש - מהטיפות האחרונות שבפך שלך. 

כולם מתעסקים בחג הזה בשמן, אבל אני דווקא רוצה שתתעסקי עכשיו בפך

כולם מתעסקים בחג הזה בשמן, אבל אני דווקא רוצה שתסתכלי גם על הכלי, על הפך, ותלמדי ממנו דבר או שניים על הכוחות הנפשיים-רגשיים שלך, לעבור את המסע הזה כמו גדולה. 

הגימטריה של המילה 'פך' היא 100. האם זה מקרה? אני לא חושבת כך. 

100 זה מספר שמייצג שלימות, וגם הכלי שאיתו ירדה הנשמה שלך לעולם - מייצג שלימות. 

אמנם באת לתקן דבר או שניים על הדרך, אבל הפוטנציאל להשלים את עצמך (בין היתר על ידי זיווג) 'ירד' אלייך עם הכלי בעצמו. השלימות הזאת היא חלק מהכלי, היא בלתי נפרדת ממנו. 

אבל עוד לפני שאת מגיעה לזיווג שלך, את צריכה ללמוד להשלים לעצמך ולהשלים עם עצמך. 

להשלים לעצמך את מה שחסר לך, באופן כזה שאת שמחה עכשיו עם מה שיש בחייך. את לא חושבת על מה שאין במושגים של עצבות, כי הרי אמרנו שאת כאן לצורך עבודה, ואלמלא הייתה העבודה קשה, לא היה לך על מה לקבל שכר. 

העבודה אולי מפחידה אותך, כי מפעם לפעם צריכים לנקות את הכלי כדי שישמר את טיפות השמן שבתוכו - אבל זה הכרחי. כל אחד מבין את זה, אפילו השמן בעצמו. 

תעשי טובה, תשלימי כבר עם כל החלקים החסרים שבך

אפילו הוא מבין שכדי לשמור על האיכויות שלו, הוא צריך להיות משומר בכלי ראוי. 

ותעשי טובה, תשלימי כבר עם כל החלקים החסרים שבך. 

יש כאלה שיושלמו לך עם הזמן, יש כאלה שיושלמו כשהזיווג יגיע ויש שאולי לא יושלמו בגלגול הזה - אבל אז מה? תקבלי אותך, תאהבי אותך, עם השמן - שכבות השומן שהצטברו בכלי. תשמחי במי שאת, במה שעברת ובמה שאת עוד עתידה לעבור, ותתני תודה על הכל. 

ברור שההשלמה האלוקית תגיע גם לבסוף. אל תדאגי, השם לא שוכח אף אחת, בטח לא אותך - שכבר עשתה הכל כדי לשמח אותו. 

מילה נוספת שגיליתי (וכמה לא יכול להיות שזה במקרה) שהגימטריה שלה שווה ל-100 היא המילה 'אגואיסטי', וגם על זה אני רוצה להתעכב איתך כי בכלי שלנו, בפך הזה - יש גם המון דברים לא טובים, אחד מהם הוא אגואיזם. 

נכון שאת נורא עוזרת בבית עם האחים (במידה ואת גרה עם ההורים), נכון שאת משתדלת ממש להאיר פנים ונכון שאת יוצאת מעצמך ומהנוחיות שלך כמה שאפשר, אבל בגלל שאת לבד - הרבה פעמים את מרוכזת בעצמך ובצרכים שלך, קצת יותר מדי, ואת זה השם מבקש שתשני. 

אם בהשלמות עסקינן - אז חלק מההשלמה שלך היא גם לצאת מעצמך, מהנוחיות שלך, מה'אני' הזה שלך שכל הזמן דורש לקבל ולקבל ולקבל לעצמו - ולהתחיל לתת. 

למי לתת - הרי לא חסר. 

תתנדבי איפשהו, תדברי עם חברה במצוקה שכבר נמאס לה מהשידוכים, תאירי וממילא תקבלי את האור בחזרה, אל תוך ה'פך' שלך, אל תוך השלימות הזו, שרק את יכולה להפוך אותה למה שהיא. 

חג שמח!

ליצירת קשר עם שירה דאבוש (כהן) ניתן לפנות במייל shira@htv.co.il