טורים אישיים - כללי

במקום "לבזבז" זעזוע על הסימפטום, יונתן בירנבוים מציע להסתכל לעומק הבעיה בעיניים ואז – להזדעזע

אנשי הריק של "ארץ נהדרת" ימשיכו בעוד מערכון רדוד, ואתם תלמדו מהרב, תעשו עוד מעשה טוב, ותוסיפו עוד כמה דקות של תורה. זו התשובה האמיתית

כל תעודה שתינתן על סמך מה שנקרא בשפת בית הספר ''למידה מרחוק'' לא משקפת כלל את היכולות הלימודיות של הילדים שלנו. הילדים שלנו צריכים לקבל השנה תעודה אחרת

בתור מישהי שב"ה "בחרה" לא פעם בעל בחייה (לפני ואחרי התשובה), הבנתי שזה גילוי אקוטי להמשך דרכי, אבל רק כשהמשכתי לקרוא את הספר הבנתי שאקוטי, זו לא מילה

כמה זמן ייארך הטיפול הזה? הרבה זמן. כמה זה הרבה? תלוי ביחס למה. אם מדובר בקושי שמחריב את עולמה ואת חיי משפחתה, אז כל דבר, כל דבר, שיכול לעזור לה לצאת משם, ראוי, והזמן הוא לא פקטור בכלל

"מתנגדי חיסונים יקרים, האם אתם מחכים לניסיון של 500 שנה על חיסוני הקורונה, או אולי ממשיכים לדבוק בקונספירציות על ביל גייטס?" מיכל אריאלי משיבה על טענותיהם של המתנגדים. וגם: מה הקשר של ארוחת הצהריים לחיסון?

הדרך שלך, אביב, היא מיוחדת לך בלבד! היא לא תואמת לאף אחד מבני דורך, כי לאף אחד אחר לא היו נסיבות חייך המיוחדות, כישוריך, יכולותיך, כישלונותיך, שטויותיך, הדברים הטובים שעשית... רק פעם אחת בששת אלפים שנה שהעולם יהיה קיים יש אביב גפן אחד יחיד ומיוחד

החידוש העצום עבורי היה, שאותה בחירה גורלית לא נעשית באקראי ו....(תופים) לא במודע! ממש כך. בטח לא כפי שכולנו נוטים להאמין, לפי פרמטר פיזי או גנטי, על פי כישורים או מעמד או השקפה

לעיתים אנו מצפות למוצא דווקא בכיוון אחד. הקיבעון שלנו חזק כ"כ, שכשמגיע פתרון שלא חשבנו עליו, כמעט וקשה לנו לראות שהנה, נשלח לנו שליח לעזרה

"סחיטה באיומים", או מינימום של הגינות לאחד המגזרים בישראל? טור אישי נוקב, בעקבות הסערה הפוליטית והתקשורתית שהתעוררה, לאחר אישור תקציב המדינה, תוך שמירת תקציבי האברכים

מדוע אני מתפללת הרבה על נושא אחד, ולא נענית? ומה אוכל לעשות? עצות מהפרשה

נתחיל מהבסיס: הכי טוב ששני בני הזוג יפנו לעזרה, גם אם רק צד אחד זקוק באופן חד משמעי לליווי מקצועי. אבל פעמים רבות אחד מבני הזוג מסרב ללכת לטיפול. ומה אז?

האורות שהם מדליקים מסמלים את החושך של האנושות, ומאיימים להבעיר את האמת שמאחוריו

כל המטרה של הקב"ה בבריאתו את העולם הזה, היא לברוא עולם כדי להיטיב עם נבראיו, אבל אנו לא תמיד מבינים את ההטבה הזו, ולכן כואב לנו, לכן קשה לנו

"איך שלא תסתכל על זה, באת לפה להתייגע", אומרת ורון, "זכה - עמלה של תורה. לא זכה - עמל דרך ארץ". צפו

אני מרגישה את תפיפות הרגל העצבניות שלי ממש כמו בישיבה במונית. שם חיכיתי כבר לסיים את הנסיעה, ופה אני רק מחכה שהילד ירדם. אבל למה?

"גם אני עברתי משבר כלכלי גדול לפני 8 שנים. כואב לי לראות כל כך הרבה אנשים בימינו שנותרו ללא מקור הכנסה. אני כל כך מבינה את המצב הזה, אני כל כך מרגישה את הכאב הזה, כי הייתי שם". שירי פריאנט בטור שכולנו נזדהה עימו, כעת, בתקופת הקורונה

איך אפשר להתחזק באמונה גם מול אסונות ואירועים מחרידים כמו הרצח הנורא שאירע בשבוע שעבר? חוה שמילוביץ במסר מחזק

"נסיבות המוות המטרידות מאוד של אהוביה סנדק, דורשות בדיקה מחודשת של כל התנהלות משטרת ישראל ביחס לילדי ההתיישבות". צפו

"השיר הזה הוא הדבר הכי נכון שקרה לנו בזמן האחרון", אומרת ורון, "סוף סוף מישהו מרים את הכפפה". צפו

"מה עם חוסן רוחני?", שואלת ורון, "כשהכל בחוץ רוחש מזיקים, כשרע נראה לי טוב?". צפו

מה הסיבה שאנשים סובלים ועדיין לא מוכנים לפנות לעזרה מקצועית? מה גורם להם להישאר תקועים, להתמודד עם קשיים ובעיות, ולא לעשות עם זה משהו? 12 סיבות שכיחות, וגם תשובות

החיסונים כבר הגיעו, האור כבר נראה בקצה המנהרה, והנה מתגלה מוטציה חדשה, מדבקת הרבה יותר. האם המגיפה עומדת לקראת סיום, או שמא ההיפך?

כיצד ניתן לסלק את החושך בזמנים קשים? איך אפשר לשנות את המצב כשהוא נראה כל כך עגום? התשובה נמצאת במשפט אחד בלבד

מתנגדי חיסון הקורונה לא רק מתנגדים לחיסון. ההתנגדות שלהם לממסד ולנורמליות החלה עוד לפני שהעטלף בסין בקע מהביצה. הם מתנגדים לגדולי ישראל, הם מתנגדים לדעת גדולי הרפואה, הם מתנגדים לכל מה שלא הם בעצמם, או למה שלא משרת אותם באופן ישיר

כל כך הרבה נאמר על המחלוקות בין דתיים לחילוניים, אבל בניגוד למה שחושבים (שני הצדדים) אנחנו בסך הכל די דומים. שירי פריאנט בטור מלא אהבה

למה הדודה לא התייחסה למטופלת שלי באירוע, ואיך זה יכול היה להפוך לפיצוץ משפחתי אינסופי?

"האדם, די ברור, לעמד הוא יולד", אומרת ורון, "דווקא מעבודה - האושר גדל". צפו

חוה שמילוביץ נסעה הרחק אל הצפון כדי לפגוש את ד"ר אסתי לב ולשוחח איתה על תחום ההתמחות הייחודי שלה: פוטותרפיה. צפו

אני תמיד שואלת "כמה את מרגישה שאת 'לא בסדר' או 'לא בסדר מספיק' בחיים שלך?", והדמעות עונות לי מעצמן את התשובה. "מזתומרת?", רובן עונות, "זה סיפור חיי"