אם לא ניתן לילדים שלנו רוממות אמיתית, רומי כבר תעשה את זה במקומנו
זה אולי אחד האתגרים הגדולים של הדור שלנו. נער שלא מרגיש משמעותי, שלא מרגיש שרואים אותו, שלא מצליח למצוא את המקום שלו בקדוּשה, יחפש את תחושת הערך, השייכוּת והחיבור במקומות אחרים
זה אולי אחד האתגרים הגדולים של הדור שלנו. נער שלא מרגיש משמעותי, שלא מרגיש שרואים אותו, שלא מצליח למצוא את המקום שלו בקדוּשה, יחפש את תחושת הערך, השייכוּת והחיבור במקומות אחרים
הרי גם אברהם אבינו גירש את ישמעאל! האם אין מכאן ראיה שגם אנחנו רשאים לעשות זאת? 4 סיבות ברורות למה לא
לאהוב את הבריות זה לא מובן מאליו. במיוחד כשהם הילדים שלנו, שאז הכל יותר טעון, ויש להם גישה ישירה לבטן הרכה ולנקודות הרגישות שלנו... לפעמים האהבה הזו מחייבת תחזוקה, הרבה עבודה פנימית, במיוחד כאשר הם מאתגרים, מאכזבים או מייאשים
חוג דרמה לא יעזור כאן, זה מחייב התבוננות ועבודה פנימית לא פשוטה. אבל זה משתלם. אם זה עבד על כאלו עבריינים, ודאי וודאי שזה עובד גם במקרים קלים יותר
כל אחד מקבל חיות ונמשך לדברים מסוימים, לפי המבנה המיוחד שלו ולפי שורש נשמתו. לכן אכזבה, ייאוש, ריחוק ודחייה לא יועילו, אלא רק עלולים לגרום לילדים לפספס את ה"טינג" שלהם
ילדים תמיד אוהבים עולם פשוט, עם טובים ורעים. אבל האמת מורכבת יותר. בכל דבר יש גם טוב ויש גם רע. אז מה אנחנו עושים עם זה?
"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ": היצר הרע לא לוקח חופש בסוכות, אבל אפשר להקדים תרופה למכה. שישה צעדים פשוטים שיעזרו לכם לזכות בשמחת חג אמיתית
האם אני באמת מקשיב לילדים? לא רק למה שהם אומרים, אלא גם למה שהם שותקים? האם יש ילד שנפגע ממני, ועדיין לא דיברתי איתו על זה? האם אני מצליח להיות דמות השראה בעבורם?
מי שמצליח לראות מעבר לפוזה החיצונית, יראה שיש מכנה משותף אחד לכולם: יש כאן אנשים טובים עם מערכת של מנגנוני הגנה שמנהלים אותם כרגע
זו בעצם אחת השאלות הגדולות של ימי הסליחות: מה עושים עם אותו חלק בתוכנו שלא משתף פעולה?
ילדים לא מצפים מאיתנו שנהיה מעודכנים בכל טרנד או שנבין כל אימוג'י. הם בעיקר רוצים להרגיש שאנחנו מנסים
בהכנה שלנו לשנה החדשה, כדאי לזכור את הסטרטר: לפני שנחפש מה לתקן, נחפש במה להחמיא. נשדר לילדים שלנו שאנחנו מאמינים בהם
נכון, בתורה כתוב שהילדים הם אלו שצריכים לכבד את ההורים, אבל יש כאן משהו דו-סטרי. כמו שאמרו חז"ל: "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך", בלי כבוד אין השפעה
הסיפור הזה אינו רק משל ל"מלך בשדה". הוא גם משל להזדמנויות הקטנות שלנו בקשר עם בני הבית שלנו. ההזדמנויות תמיד נמצאות, צריך לדעת לנצל אותן
לא כל אדם חווה צמיחה כזו. אבל קיימת אפשרות אמיתית שבחלוף הזמן, ודרך עבודה פנימית, יצמחו מתוך הכאב כוחות חדשים. רבים מהאנשים שהצליחו לצמוח מתוך הטראומה מצאו נחמה, ייעוד ושליחות בכך שהצליחו לעזור לאחרים
המושג "נחמה" אינו מזלזל בכאב ובצער, ולא מנסה לשנות את העובדות, אך הוא יכול להעניק לעבר פירוש חדש, ולגלות כיצד גם הכישלונות היו חלק מתהליך הצמיחה, וכך ליצור עתיד חדש, בעל משמעות עמוקה וטובה
כדורגל בשביל קדושה, תפילה בחוצפה והשקעה בילדים: שלושה חידושים מהרב אורי זוהר זצ"ל בנושאי כדורגל, חיזוק ואמונה
לפעמים אנחנו מתפתים להאכיל את הילדים שלנו בשורה התחתונה של המסע שלנו, ושוכחים שגם הם צריכים לעבור תהליך כדי להתחבר, ולכן המינונים, ההגשה והלחץ חייבים לקחת בחשבון איפה כל ילד נמצא
לא יספיק ללכת לטיול חווייתי מהמם. זה נחמד, אבל לא מספיק. מה שבאמת מועיל זו ההתמדה העקבית: לייצר זמני איכות קטנים, וכך, בהתמדה, לתפוס הזדמנויות לחוויות משותפות
זו שפה שכדאי ללמד כבר מגיל צעיר. חשוב גם ללמד את הילדים לזהות רגשות ולתת להם שם. ילד שלא יודע לומר "נעלבתי", יבחר פעמים רבות להעניש בשתיקה. לעומת זאת, ילד שמרגיש שמכבדים את רגשותיו, לומד בהדרגה לבטא אותם בצורה בוגרת ובריאה יותר