לצעירים מתמודדים, פורים הוא יום מלא סיכונים – אבל יש בו גם הזדמנויות

בפורים יש הזדמנות לקיים כמה מצוות חשובות: מתנות לאביונים, משלוח מנות איש לרעהו, קריאת המגילה ערבית ושחרית, סעודת פורים ומשתה היין. כמו כן, יש מצווה לשמוח. רבותינו הדגישו את מעלתן של מצוות נוספות בפורים, כמו לימוד תורה (זה היום בו קיבלנו את התורה מאהבה), תפילה והתבודדות ("כל הפושט יד נותנין לו" נאמר גם על תפילותינו לפני הקב"ה, כמבואר בספר "פרי-צדיק" לרבי צדוק הכהן), חסד והתחזקות באהבת ישראל (ובזה "עניי עירך קודמין", ויש לדאוג לבני ביתנו, לקרובינו ואוהבינו, שלא לצערם, ולהיפך – להשתדל בשמחתם), והכל במשך 24 שעות שחולפות כל כך מהר... הרב פינקוס האריך לדבר על כך שעבודת הפורים "תחילתה השתדלות – סופה מתנה" (כדברי ה"מסילת ישרים" בפרק כ"ו), שמצד אחד נצרכת הכנה רבה לקיים מצוות אלו כתיקונן, ומצד שני, בזמן אמת, לדעת גם להרפות ולקבל את המציאות כמות שהיא.

לצעירים מתמודדים זהו יום מלא סיכונים, אבל יש בו גם הזדמנויות. אפשר לעשות מה שביום רגיל יכול להיות קשה יותר: להשאיר את היחסים הטעונים בצד, לקחת פסק זמן מהציפיות, לשכוח מכל הכללים והמחיצות שנוצרו בינינו ולגלות את האהבה האינסופית שיש לנו בלב, במיוחד לאלו המאתגרים יותר. זה הזמן להראות גילויי חיבה, לומר להם את מעלותיהם וכמה אנחנו אוהבים אותם. ככה, בלי לפחד. בפורים מותר.

בגדול, זה בדיוק מה שקורה בין הקב"ה לבינינו ביום הזה. כתוב בספרים שהקב"ה מנהיג אותנו בדרך כלל ב"הנהגת משפט", אבל בעומק העניין יש הנהגה נשגבת ומרוממת שנקראת "הנהגת ייחוד" (הרמח"ל, בספר "דעת תבונות", האריך בזה). בפורים מתגלה ההארה הזו, ולכן פורים הוא גילוי של הנהגה שמֵעֵבֶר להנהגת המשפט הרגילה, מעין "מעקף" ישיר של "הסרת טבעת", שבו סרים חוקי הטבע הרוחני הרגיל, וניתן לבוא "אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת" (מגילת אסתר ד', ט"ז).

רבים כבר תמהו על העניין של "לבסומי עד דלא ידע", כלומר המצווה להשתכר בפורים (שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ה ס"ב). מתבגרים מתמודדים נוטים להסתבך, ויש בזה סכנות ומכשולים, אבל שמעתי מהרב יחיאל פליסקין שזו יופי של הזדמנות: בהנהגה הרגילה, כל עוד יש לנו "דעת", יש לנו גם "מכאוב", והמשבצת הסמכותית שלנו מול הילדים גורמת להרבה תסכול. אבל פורים מאפשר להסיר את המחיצה הזאת, כי דווקא בזמן המסוגל שבו מתפרצת נקודה כמוסה של אהבה אמיתית ובלתי אמצעית, "נכנס יין – יצא סוד", ניתן לגלות את החום והאהבה שלנו, עם הרבה דיבורי העצמה וחיבור, נשיקות וחיבוקים, מכל הלב. גם אם לא שתינו מספיק – כדאי לעשות כאילו אנחנו שיכורים,כי פורים זו הזדמנות גם להורים שקצת חסומים רגשית, להעניק בקלות רבה יותר את כל גילויי האהבה האלו.

נכון, היה עדיף לא לחכות עד לפורים בשביל זה. אבל אם חיכינו עד עכשיו, זה יהיה יום של התחלה חדשה, שיכולה למשוך הרבה טוב לכל השנה.

פורים שמח!!!