איך נזהה את הטריגרים שמפעילים ילד עם רגישות גבוהה?

השבוע אנחנו ממשיכים לחקור את נושא הרגישות הגבוהה אצל ילדים:

מה שאולי מאתגר יותר מכל בחיים לצד רגישות גבוהה, הוא תחושת האי ודאות. ילד עם רגישות גבוהה מתעב חוסר ודאות; מערכת העצבים שלו חותרת כל העת לשליטה, ודאות וארגון של הקלט הפנימי. גם כהורים לילדים עם רגישות גבוהה אנחנו מתמודדים לא מעט עם תחושת אי ודאות: באיזה מצב רוח הוא יחזור מבית הספר ואיזה מן אחר-צהריים יעבור עלינו? איך תהיה ההסתגלות לאח החדש, וכמה סידורים נצליח לתקתק לפני שהוא יאבד את זה?

כשמתחילים לארגן מחדש את החיים, את ההורות, את הטריגרים מתוך הבנה לצרכים הרגשיים של הילד הרגיש - יש הקלה גדולה. פתאום הרגישות כבר לא מנהלת אותנו בהתאם לגחמותיה, אלא אנחנו לוקחים עליה אחריות, אנחנו לוקחים פיקוד על האירוע.

בשלב הראשון, אנחנו עורכים מסגור מחדש. במילים אחרות, אנחנו מתחילים להתבונן על ההתנהגות המאתגרת, הרגישויות התחושתיות המרגיזות או הקושי במעברים - כתקיעות במערכת העצבים. אנחנו מתחילים להביט בחמלה על הילד ומבינים שהוא לא עושה "דווקא", הוא לא מפונק והוא גם לא ילד רע - הוא ילד תקוע; תקוע בתוך תגובות אוטומטיות של מערכת העצבים, תקוע בין מצבי עוררות שהוא לא מצליח לווסת בעצמו.

בשלב הבא, אנחנו מנסים לזהות טריגרים. במילים אחרות, מה "תוקע" את הילד שלי בכל פעם מחדש? לפעמים קל לזהות טריגרים מובהקים כמו עייפות, רעב, הליכה ארוכה או אפילו וירוס. הטריגרים המורכבים יותר הם אלו שקשה לאתר ממבט ראשון. הם יכולים להיות שילוב של תסכול שהצטבר, שאריות מהמלחמה, עלבון מחבר או התמודדות עם שינויים במשפחה, אפילו כאלו שקרו לפני די הרבה זמן. לפעמים אלו טריגרים בקשר, תחושת חוסר דקה שמכרסמת מבפנים כשאתם בתקופות עמוסות ופחות פנויים לנוכחות עם הילדים, כשהמסך שואב אתכם אליו או כשילד אחר, תובעני יותר, חוטף את תשומת ליבכם.

ככל שתעקבו אחרי רגעים של יציאה מויסות אצל הילדים הרגישים שלכם, תגלו דפוס, צפוי למדי, של טריגרים שמפעילים את מערכת העצבים ו"תוקעים" את הילד. ויחד עם זאת, תמיד יהיו טריגרים שיפתיעו, כאלו שלא האמנתם שיביאו להצפה או להפך – כאלו שהתרגלתם לראות בהם טריגרים, ויום בהיר אחד הם הפסיקו לחולל מהומות; כן, גם זה קורה. עם רשימת הטריגרים הזו תוכלו להתחיל לעבוד, ואת זה נחקור יחד בעז"ה בטור הבא.

בטורים הבאים נעמיק עוד בנושא הרגישות הגבוהה מתוך נקודת מבט של הורים לילדים רגישים, האתגרים שפגשתם בדרך, איך הופכים את הרגישות למתנה ואת ההתמודדות לחוסן, וגם - מה עושים בפועל.

הטור הזה הוא מרחב בטוח ומכיל לחקור בו את כל מה שמטריד אותך בהורות או מול הילדים: הרגעים הקשים, השחיקה והמפלצות שיוצאת ממך כשאת יותר מידי עייפה. במרחב הזה, הרגעים הקשים ביותר הופכים להיות רגעים מדהימים של חיבור והתפתחות. מה תרצי שנחקור כאן בטור הבא? כתבי לי למייל: leah.rbach@gmail.com

לאה אוירבך, מדריכת הורים בגישה היקשרותית התפתחותית. עוסקת בהורות לילדים עם רגישות גבוהה, ויסות, והורות לתאומים.