חינוך ילדים
יש רגע שבו החיים כבר בידיים שלנו. להנציח את הסבל – או לבחור לגדול
התקרבנות והאשמה, גם כשהם הכי נכונים ומובנים, מרחיקים אותנו מצמיחה. כשאנו מתרכזים בשינוי שמתחיל בנו, ולא באחרים, שם קורים הדברים הגדולים
- פנינה לשם
- פורסם ד' אלול התשפ"ה

תמר ואסתר היו אחיות. הן גדלו בבית לא פשוט. שכונת מצוקה, מצב סוציו אקונומי נמוך, הורים שכמעט שאינם מתפקדים... אפשר לומר שבמובן מסוים הן פשוט גידלו את עצמן, או אולי בעצם – שהן גדלו כי כל אחד גדל כשהזמן עובר, גם אם אין שם אף אחד שיגדל אותו.
כמה עשורים אחר כך פגשתי אותן. תמר הזכירה מאוד את אמא שלהן, ולא רק חיצונית... היא היתה מוכרת ברווחה ובמשטרה, ולא לטובה. הילדים שלה סבלו מאותה הזנחה שממנה היא סבלה כשהייתה ילדה. היא ממש שכפלה את מציאות החיים של אמא שלה: חוסר תפקוד, זוגיות מפורקת וכן הלאה. כששוחחנו על החיים שלה, היא ענתה בייאוש: "איך אפשר לצפות ממני למשהו אחר?! איך יכולתי לצאת משהו אחר, אחרי שגדלתי כך? החיים הכתיבו לי לא להצליח! אין לי סיכוי!".
נשמע הגיוני. כל כך הגיוני, עד שכמעט והשתכנעתי. ואז פגשתי את אסתר... אסתר הקטנה ממנה בשנתיים.
כשדפיקה אצילית נשמעה בדלת ודמותה של אסתר הופיעה בפתח, עיני התעגלו בתדהמה ובהערכה. דמות נעימה, חכמה, חייכנית ומרשימה נראתה בפתח. מהר מאוד גיליתי כי אסתר הקימה בית למופת. זוגיות בריאה, ילדים מאושרים, יציבות כלכלית וחיים שמחים.
"איך הצלחת, אסתר?! אחרי כל מה שעברת?! הרי רק את יודעת אילו חיים היו מנת חלקך בתור ילדה", שאלתי אותה בכנות. אבל אסתר נדהמה וענתה – "מה פירוש? איך יכולתי אחרת?! אחרי כאלה חיים, אחרי שראיתי את כל מה שראיתי, את התוצאות והנזק של ילדות כזו, איך יכולתי שלא לבנות את עצמי ולצאת לחירות?".
אנחנו לא בוחרים את החיים שלנו, בטח לא בילדות. אבל יש רגע שבו זה כבר בידיים שלנו. להנציח את הסבל והקושי, להתחפר בכאב, להאשים (גם כשיש בהחלט את מי...) ולהישאר באותו מצב? או שמא... לבחור לגדול. לטפל בעצמי ובחלקים שנפגעו בדרך, לרפא את הנפש, לבנות את עצמי ולפרוח מחדש – כי מגיע לי.
התקרבנות והאשמה, גם כשהם הכי נכונים ומובנים, מרחיקים אותנו מצמיחה. כשאנו מתרכזים בשינוי שמתחיל בנו, ולא באחרים, שם קורים הדברים הגדולים.
לכל האהובות והיקרות שעברו דבר או שניים בחיים (ומי מאיתנו לא עובר?...), ובוחרות לקחת אחריות על עצמן ועל החיים שלהן, ובמקום למצוא אשמים – לטפל ולפרוח מחדש, אני מקדישה את המארז החדש, המטלטל והמרגש של "מלאכים במסכות". מארז שמוקדש לכל המלאכים היפים, ילדים ומבוגרים, שחיים בינינו, מלאים ביכולות ובכוח שאף אחד לא יודע עליהם (לפעמים גם הם עצמם לא...), כי משהו כיבה אותם.
המארז מוקדש באהבה גם לכל ההורים והמחנכים המתמודדים עם ילדים מתמודדים, בגוף, בנפש או ברוח, שרוצים כוח לעצמם ולילד. להעצים מתוך עצמה. הגיע זמנכם לפרוח!
לרכישת המארז הטיפולי "מלאכים במסכות" התקשרו להידברות שופס




