זוגיות ושלום בית
זה לא המשבר "שלו", אלא המשבר "שלנו": מסר מפרשת נח
כאן יכולה להיות "שעתם הגדולה" של בני הזוג. אם הם ישכילו לתת כתף תומכת בשעה זו, שעת המשבר תיחרט כחוויה זוגית ייחודית
- משה אילן
- פורסם א' חשון התשפ"ו

לפעמים החיים מזמנים לנו התמודדויות מורכבות: מחלה, אבטלה, המעביד בא בטענות קשות על טיב העבודה, צורך בהחלפת מקום מגורים או דירה, משבר עם ההורים וכדומה. התמודדויות אלו עשויות לעורר לחץ ומתח אצל הנוגעים בדבר. פתאום הבעל או האישה, שהיו עד אתמול אנשים רגועים, הופכים מתוחים ודרוכים. כמובן, שמתח אישי זה עלול להכניס את כל חברי המשפחה למתח.
איך אמורה המשפחה להתמודד עם משבר אישי שאותו חווה אחד מבני הזוג?
פרשת השבוע שלנו עוסקת במבול. הרוחות סוערות, מים מכל עבר – הכל הולך ומתמוטט. בורא העולם מצווה את נח ובני משפחתו להיכנס אל התיבה על מנת להצילם ממי המבול הגועשים.
הספר "מוסר אביך" (פרק ב', א') מפרש את הכניסה הזו אל התיבה כתהליך רוחני של בירור והתייצבות בתוך התיבה פנימה. זהו תהליך רוחני שאמור לברר מהן הסיבות למה שקרה, מה צריך לשנות, מהם הכלים להתמודדות עם המורכבות שבחוץ – מה בעצם הקב"ה "אומר" לי באירועים האלו.
השהות בתיבה אינה קלה כלל. כוחות החיים רוצים לזרום כבר הלאה. הם לא רוצים להישאר מכווצים במרחב הקטן בתיבה. אך הידיעה שרוחות זעף בחוץ ואם לא נתכונן היטב הן עלולות לסחוף גם אותנו, נותנות את היכולת להתכונן כראוי ובסבלנות אל היציאה החוצה.
רק לאחר שעוברת תקופה זו של בירור והסקת מסקנות ברורה אפשר לחשוב על "חזרה לשגרה". לאט לאט מתחיל תהליך של שחרור הכוחות – העורב והיונה שיוצאים לבדוק "הקלו המים" (בראשית ח', ו'-י"ב) - האם רוחות הסערה חלפו ואפשר לחדש את החיים במתכונת החדשה שבחרנו בה או שמא עוד לא סיימנו את הבירור וצריך להגיע למסקנות חדשות נוספות.
הסבלנות הדרושה, הבירור מה קרה ומה עלינו לעשות – דורשים מאמץ, אך מאמץ הכרחי ומשתלם.
לענייננו – משברים כאבטלה או מחלה, לא עלינו, הם משברים קשים מאוד עבור האדם החווה אותם. הם מציבים אותו במציאות חדשה שלא הכיר. לפעמים המצב החדש נוטל מהאדם את תחושת היציבות והביטחון שלו ואפילו את תחושת הערך העצמי שלו. תחושות לא קלות אלו המלוות את האדם עלולות להשפיע גם על המערכת הזוגית. בן הזוג שעד אתמול היה בעמדת התומך צריך שיתמכו בו או לפחות שהתמיכה בו תגדל. בן הזוג שעד אתמול היה זה שמשרה את הרגיעה בבית דווקא הוא הופך להיות המקור ללחץ ודאגה וכדומה.
כאן יכולה להיות "שעתם הגדולה" של בני הזוג שלהם. למרות שגם הם סובלים מהמצב החדש – יש פחות הכנסה כספית, הם צריכים לטפל יותר בילדים וכדומה. אם הם ישכילו לתת כתף תומכת בשעה זו, שעת המשבר תיחרט כחוויה זוגית ייחודית.
בנוסף לתמיכה, מה על בני הזוג לעשות בשעה קשה זו?
הכניסה אל התיבה בשעת הסערה יש לה תפקיד חשוב ביותר. המשפחה כמשפחה מתמודדת עם משבר. בן הזוג צריך לדעת שהמשבר שעובר בן זוגו הוא לא "שלו", אלא "שלנו". המשפחה מתמודדת עם משהו שאירע. צריך לכנס פנימה את המשפחה ולראות מה אירע ולמה. יש לחשוב איך בונים כלים, התייחסות למצב החדש וכו'. רק לאחר שנגבש עמדה וכלים, נוכל לנסות לפתוח את חלון התיבה ולבדוק אם הכנו את עצמנו כראוי. אם הכנו, נצא מחוזקים ומאוחדים לדרך החדשה שתצליח בידנו בסייעתא דשמיא.
מתוך הספר "ביחד לאורך הפרשות" מאת משה אילן, עו"ס ויועץ זוגי.




