כשהמסוקים בשמים מזכירים את המבול: איך פרשת נח מכינה אותנו לתקופה חדשה?

השבוע, בשעת לילה מאוחרת, למדתי את פרשת נח. לפתע שמעתי מסוקים מעל ביתנו, שנמצא צמוד לביה"ח איכילוב. הבנתי שמדובר על פצועי מלחמה שהביאו מצפון ומדרום.

הרעש היה חזק עד שהעיר את בני בן השנתיים. "אמא מה זה הרעש המבהיל הזה?".

"בוא, תשכב קצת לידי", אמרתי לו.

המשכתי לקרוא: "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה"... וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד…". המבול היה חזק ועוצמתי כל כך, המים נבעו מלמעלה ומלמטה, הקב"ה מחה כמעט את כל היקום.

מה זה המבול הזה ששטף את העולם?

על מי המבול נאמר, שהייתה בו כוונה של טהרה, באנלוגיה למי המקווה המטהרים.

הוא ירד במשך ארבעים ימים, כנגד ארבעים הסאה כשיעור המקווה.     

תפקיד המבול היה למחות, אך גם לטהר את הארץ.

ביום שלאחר המבול החלה תקופה חדשה, עולם חדש וטהור נגלה לעיניו של נח.

אני קוראת על המבול, וחושבת על המבול שלנו כעם, מבול ששוטף אותנו כעת. 

לשם מה הוא נועד? למחות ולהשמיד? את מי? את מה? ועד מתי זה ימשך?

הלב כבר לא מסוגל להכיל פרצופים יפים כל כך שהותרו לפרסום.

אין לי תשובות לשאלות הללו, אך בדבר אחד אני בטוחה: לאחר המבול הנוכחי, תתחיל תקופה חדשה וטהורה. לא יכולה להיות תשובה אחרת!

העולם שהיה בימים שקדמו לשמחת תורה תשפ"ד, לא יחזור להיות. כולנו, כמו נח ומשפחתו, נתחיל להיבנות בעולם אחר, טהור וטוב יותר.

 אז מה עלינו לעשות?

ראשית, לבטוח שזו תקופה שתיגמר, ושתכף תגיע מציאות אחרת, טובה וטהורה.

שנית, ועיקר, להבין שעד שהתקופה הזאת תיגמר, עלינו להמשיך ולעשות כל שביכולתנו לחזק מהעורף את החיילים שנמצאים בחזית, ע"י תפילה ומעשים טובים.

סיימתי לקרוא את הפרשה, וליטפתי את בני שכבר נרדם בחזרה. "אני שמחה שתזכה להיות בתקופה חדשה, בעולם טהור וטוב יותר", אמרתי לו. "תתאזר בסבלנות, תכף ייגמר המבול, תגיע יונה ובפיה עלה של זית, וניווכח כולנו, שוב, שעם ישראל חי".

שבת שלום.

הדס פרנקו היא עו"ד ומגשרת, מאמנת אישית לזוגיות, ביטחון והגשמה עצמית ומשפחתית.