כל התכנים של יהוסף יעבץ

ספינת המחקר "פלקור", של מכון שמידט לחקר האוקיינוסים, יצאה למסע מחקר אל קניונים תת ימיים עמוקים. במהלך המסע, הופיע מול הצוללנים משהו לא הגיוני: יצור שנראה כמו חוט ארוך, סלילי. הצוללנים שטו לאורכו של היצור, אבל הוא לא "נגמר", ארבעים וחמשה מטרים היה אורכו

צורת האמירה, הפנייה וההסברה עוברת דרך אישיותו של השליח. משה הוא המתאים לכך יותר מכל אדם, מפני שהוא עומד בין התורה ובין ישראל. לכן משנה תורה נאמר דווקא על ידי משה בלשון תוכחה, זיכרון וביאור

משה מציג לפני דור הבנים שלושה מוסדות יסוד לפני הכניסה לארץ: תורה מבוארת, משפט ציבורי ואמונה מעשית בהנהגת ה'. האמונה המעשית באה בניגוד לחטא המרגלים, במקום שבו העם ביקש ידיעה שתסיר כל פחד, ומשה מחזיר אותו אל דבר ה': אל תירא ואל תחת

בחודש אב טמונה גם נחמה ומנהיגות, עתיד הוא להפוך למועד. באותו חודש שבו נשברה המנהיגות והתקיפות של עם ישראל, יחגגו מחדש את הגאולה ואת המלכות החוזרת במהרה בימינו

חז"ל במדרש מזהים את הפליט שבא לבשר לאברהם על נפילת לוט בשבי עם עוג. לפי מסורת זו, עוג לא הביא את הבשורה מתוך שיקולי חסד, אלא מתוך חישוב נסתר: אברהם ייצא למלחמה, ייהרג, והוא יוכל לקחת את שרה

השם הרשמי שלה הוא "דג קופסת ג'לי". זה נשמע תמים, ואכן המראה שלה הוא כחבילת ג'לי שקוף, אבל השם "צרעת הים" הולם אותה הרבה יותר

הוא התקרב אל הרכבת, ומתוך הקרון פנה אליו יהודי זקן בקול חלש וביקש ממנו לשמור על החבילה. הוא אמר לו כי הוא יודע לאן מובילים אותם, וכי מה שנמצא בחבילה זו הוא כל מה שנותר מחייו

כאשר נרגעו הרוחות בירושלים, שלח שמעון בן שטח מכתב ליהושע בן פרחיה בלשון רמז, כדי שלא ידעו שהוא היה שותף לבריחתו. יהושע בן פרחיה חזר לירושלים, למשרת הנשיאות. הוא אף הכין אפר פרה אדומה, אחת מעשר פרות אדומות שנעשו במהלך ההיסטוריה

באותם חודשים הייתה היציאה מאוסטריה כמעט בלתי אפשרית. יהודי יכול היה לעמוד בתור, לשלם מיסי יציאה, לרשום את רכושו, לוותר על נכסיו – ועדיין להיתקע בלי יכולת לצאת, מפני שמדינות העולם סגרו את שעריהן

דווקא בסוף ספר במדבר, לאחר כל התלאות, נכתבת פרשת מסעי. היא אינה מוסיפה סיפור חדש, אלא נותנת צורה לכל הסיפורים שקדמו לה. כל מה שנראה עד עתה כרצף אירועים - יציאה, ים, מדבר, תלונות, מן, מלחמות, חניות - מתגלה עתה כמהלך אחד

החטא העומד ברקע פרשת בני גד ובני ראובן אינו עצם הרצון להתגורר בעבר הירדן, אלא האפשרות שהשיקול הכלכלי והמשפחתי יתנתק מהאחריות הלאומית ויחזור על המהלך שהחל במרגלים: החלשת לב העם לפני הכניסה לארץ

חפרע השקיע מאמצים עצומים בחיזוק מעמדו הדתי והפוליטי. הוא היה גם מצביא שנאבק בבבלים, וגם בונה אמן שביקש לבסס את שלטונו באמצעות בניין מבנים מרשימים בעיר הקדומה ממפיס. המקדש משקף ניסיון להציג את המלך כממשיך מסורתם של הפרעונים הגדולים, ולהעניק לגיטימציה לשלטונו

הרקמות העשירות בכלי דם שבתוך האף פועלות כמערכת בקרה חיה. כאשר האוויר קר, הן מחממות אותו במהירות; כאשר הוא יבש, הן מוסיפות לו לחות; וכאשר הוא חם במיוחד, הן מסייעות באיזון הטמפרטורה. מדובר בפעולה רציפה המתבצעת אלפי פעמים ביום ללא כל מודעות מצד האדם

חשקה נפשו של רבי חיים סתהון מחלב לדעת את כל התורה, ולכן טרח והשיג את צמח הבלדור, והיה אוכל ממנו באופן קבוע. ואכן, בספריו ישנה בקיאות מיוחדת

באחד הקורסים הראשונים נחשף מיניץ' למבוא למיקרוביולוגיה. עד אז, עולם החיידקים היה עבורו כמעט בלתי מוכר. אך ככל שהעמיק בלימוד, הלך ונשבה בקסמיו של עולם זעיר זה. מתחת לעדשת המיקרוסקופ גילה יקום שלם

הם נלחצו זה אל זה תחת דוכן העץ הקטן המחופה קש, ואמרו את הווידוי פעם ועוד פעם, כך עשר פעמים. עד שהשתרר שקט יחסי, ואז החל העשן לעלות. הם לא יכלו לנשום. בלית ברירה הם זחלו לאחור, אל השדה הפתוח, ושם פתחו בריצה אל האופק

זנו-בוט עשוי מתאים חיים, ולכן לאחר זמן הוא מתפרק כחומר ביולוגי. מצד שני, דווקא משום שהוא חי, הוא מעלה שאלות חדשות: האם הוא מכונה או יצור? מי אחראי להתנהגותו? האם מותר לתכנן תאים חיים לצורות פעולה חדשות?

בממל פגש את רבי ישראל מסלנט, אבי תנועת המוסר. 13 שיחות בלבד הספיקו כדי לחולל מהפכה בנפשו. האיש, שעד אז היה סוחר מצליח ובעל משפחה, החליט לעזוב את עסקיו ולהקדיש את חייו לעבודת ה' וללימוד התורה. וכאן מתחיל הפרק המופלא והקשה ביותר בחייו

כמות תאי הדם שצריכים להישלח במשלוח החירום צריכה להיות מדויקת. כמות גדולה מדי תפגע בתפקוד של הלב, תחליש אותו ותגרום למוות מיידי; כמות קטנה מדי לא תספיק כדי לנקות ולתקן. מח העצם צריך "לעשות חושבים", ובהתאם להערכת המצב - לשלוח את התאים הלבנים החסרים במדויק

דווקא פנחס, שנראה במבט חיצוני כמי שהפר את השלווה, מקבל ברית שלום. מדוע? מפני שהשלום איננו שתיקה. שלום הוא שלמות. וכאשר השלמות נקטעת, כאשר היחס בין ישראל לאביהם שבשמים נקרע, אין זו אהבת שלום לעצום עיניים. זו בריחה מהשלום