כל התכנים של יהוסף יעבץ

איליה סוצקבר, ממקימי אחת מחברות הבינה המלאכותית המשפיעות בעולם, העלה בשנת 2023 רעיון שנשמע כאילו נשלף מסרט מדע בדיוני: להקים בונקר ייעודי, מקלט תת-קרקעי, שישמש כמעין תיבת נח לעילית המדענים שלו ביום שבו הבינה תחרוג משליטה ותגרור כאוס גלובלי

בניסן ישראל נעשו חופשיים, באייר הם מתחילים להיות ראויים. בניסן הם עומדים "בעצמם", בלי צירוף אל זולתם, באייר הם לומדים כיצד להעלות את אותה עצמאות אל מעלה שכלית. בניסן מתבטלת העבדות, באייר נבנה המקבל

בשנת 2008 תועדה דובה ששחתה כ-690 קילומטרים במשך תשעה ימים כמעט ללא הפסקה. גופם של דובי הקוטב מותאם לכך: שכבת שומן עבה מתחת לעור משמשת כבידוד תרמי וכמאגר אנרגיה, והרגליים הקדמיות הגדולות פועלות כמשוטים

הפעם הראשונה שבה פראנו סלאק פגש את המוות הייתה בשנת 1962. הוא נסע ברכבת שחצתה גשר מעל נהר קפוא. לפתע, בלי אזהרה, ירדה הרכבת מהפסים ונפלה למים הקפואים. הקרונות התהפכו, המתכת נמחצה והמים חדרו במהירות

האות ו' היא אחד המפתחות היפים להבנת אייר. ו' היא אות של חיבור. היא מחברת מילה למילה, עניין לעניין, התחלה לתכלית. לכן אייר, העומד בין ניסן לסיוון, נעשה לחודש המחבר בין גאולה לתורה

גם אם אנחנו קונים את האוכל בכשרות המהודרת ביותר, ושום דבר לא כשר אינו עובר את מפתן ביתנו – עדיין, אם לא מפרידים בין בשר לחלב, עלולים להיכשל באיסורים חמורים

דווקא במקום שבו האדם פוגש את פלא החיים, מופיעה גם הטומאה. רש"ר הירש קובע קו יסודי מאוד: טומאה אינה חטא, ואינה לכלוך גופני או מוסרי במובן הפשוט. היא מצב שבו האדם, דווקא מתוך מפגש עם כוח החיים או עם אובדנו, נעשה בלתי ראוי לזמן מה להיכנס אל המקדש

סוד הספירה הוא להפוך ימים לכלים. הקבלה רואה במ"ט הימים הללו הזדמנות נדירה, שבה הזמן עצמו מסודר לצורך עליית האדם. מי שנכנס אליה עם עין פנימית - יראה נתיב לצעוד בו חמישים יום בדרך העולה אל הר סיני

נקשן חסילון הוא בגודל של אצבע אנושית, אבל יש לו האפשרות ליצור גל הדף שיוצר אור וחום קיצוניים, שקרובים יותר לטמפרטורת השמש מכל חפץ אחר על פני כדור הארץ! בעולם הוא מוכר בשם Pistol Shrimp, ואצל חוקרים רבים נחשב לאחד היצורים המפתיעים ביותר ביקום

עוצמתה של פאוקר הייתה כרוכה גם באכזריות המשטר שאותו ייצגה. היא זוהתה עם ביצורו של הסדר הסטליניסטי ברומניה, עם חיסול יריבים פוליטיים, עם הלאמות, עם דיכוי של מוסדות עצמאיים ועם הכפפת רומניה באופן כמעט מוחלט לקו הסובייטי. במבט הזה, הכותרת "האישה החזקה בעולם" מקבלת צל אפל

אמה של פרנסין הצליחה לשמור במחנה שני שברי שוקולד קטנים, נדירים מאוד במציאות של רעב קיצוני. היא אמרה לבתה שאיננה נותנת לה אותם מיד, אלא שומרת אותם ליום בו תראה שהיא באמת זקוקה להם

רב דימי היה מן ה"נחותי", חכמים מיוחדים בעלי זיכרון מופלא שתפקידם היה לנסוע מארץ ישראל להעביר מימרות של חכמים. החכמים שבארץ ישראל ובבבל ידעו שמימרה שמועברת על ידי ה"נחותי" היא מדויקת, כאילו נשמעה מפי הרב

ביום הולדתו השנים עשר, פתח שוב את פיו והחל לדבר דברים שנשמעו כמו נבואה. הוא תיאר את כל העתיד לקרות לעם ישראל, ואז, בסיימו את דבריו – נפל ומת. היהודים בגליל כינו אותו "נחמן חטופא" או "נחמן קטופא", על שם פטירתו הפתאומית, ודבריו נכתבו בספר מסתורי בשם "נבואת הילד"

התא החי מציב לפנינו תמונה מפורטת ומדויקת של חכמה עמוקה הטבועה במבנה החיים. מדובר ביחידה זעירה שקיומה מתרחש הרחק מעין האדם, ובכל זאת פועלת בתוכה מערכת מורכבת להפליא של סדר, תיאום ודיוק

כשגילו אנשי בולוניה שהדלי נעלם, דרשו את החזרתו. מודנה סירבה, ואף הציבה את הדלי לראווה בארמון העירוני שלה. מכאן התלקחה מלחמת הדלי. שנים של סכסוך טריטוריאלי, כבוד פגוע, דת ופוליטיקה היו הגורם, אבל הדלי היה הקש ששבר את גב הגמל

הקרבה לה' איננה מאפשרת ספונטניות, אלא להיפך, מחייבת אחריות עמוקה יותר. מי שעומד סמוך לשכינה חייב להוכיח שהאדם איננו בעל הבית על הקדושה. הקדושה היא רשות ה', והאדם נכנס אליה רק בתנאים שה' קבע

באותו יום שבו רצו אותו לנשיאות, אמר רבי אלעזר בן עזריה שעליו להתייעץ עם אשתו. אשתו אמרה שהוא נראה צעיר מדי, וזה לא מכובד שנשיא כה צעיר ינהל את החכמים הזקנים. כנראה אשתו צדקה, כי בו ביום נעשה לו נס וזקנו הלבין, ולכן אמר על עצמו "הרי אני כבן שבעים שנה"

נשים לב, שתמיד רק נחיר אחד סתום. זה יכול להיות ימין, זה יכול להיות שמאל, אבל לא שניהם יחד. אבל רגע, איך זה ייתכן? אם לכל אחד מהנחירים יש פוטנציאל להיסתם, איך זה שהם לא נסתמים אף פעם בבת אחת?

כאשר אדם או אומה עומדים באמונה גמורה, הם נאחזים במדרגה שמעל הטבע, וממילא הטבע כבר איננו הגבול האחרון. לכן הים נבקע. אלו הם התנאים להופעת מדרגה נבדלת, אלוקית, שגוברת על החומר

בשנת 1955 פורסם המסמך במלואו, למעט מספר חלקים חסרים, מצדו האחד מופיעים שמות של שמונים מצריים שהיו חייבים לעסוק בעבודות שונות. ומצדו השני שמותיהם של 90 עבדים, כולל פניה אישית לשר בית הסוהר המציינת את חטאו של כל אחד מהם. מצוין גם מוצאם של העבדים, וכאן ההפתעה