כל התכנים של חנה דיין

"זה מרגיש שהיא לא סומכת עלי, כאילו אני לא מספיק חזק ומסוגל להחזיק את הבית הזה". כיצד להפוך תחושות ריק ופחד כלכלי להזדמנות לצמיחה משותפת בזוגיות

היא פוחדת לדרוש ממנו, הוא פוחד שהיא תסרב להצעות שלו, ויחד הם לא עושים כלום. איך מחזירים את התנועה לזוגיות?

"קודם את צריכה לראות את הגדולה והיופי שבך, שאת כלי שנועד לקבל אהבה, אחרי זה את התבונה שבבריאה ולבסוף ראייה על הגדולה של ארז, הכוונות הטובות והרצון שלו לגדול ולהיטיב. זה לא נועד לשנות אותו, אלא לרפא את לבך"

על הכמיהות הנסתרות של הנשים, ההתגברות השקטה של גברים והסוד שהופך ריחוק לקרבה

"אז אם אסכים לוותר על הרצון לשלוט, ואתחבר למה שאני זקוקה לו, זה בעצם ייתן לו מרחב להתחבר לרצון שלו?"

"התיקון פה הוא ללמוד להבחין בהבדל בין 'לשמוע ל', שזה לציית ולהיות מושפע, לבין 'לשמוע את' – לכבד ולראות את המהות הפנימית שלה"

"במהלך הזמן מגיעים ריחוק, חוסר תקשורת, תסכול ושחיקה, ואז התחושה הזו שמשהו 'לא עובד' מתגלה. זה לא אומר בכלל שאתם לא מתאימים, אלא שהמערכת הזוגית שלכם זקוקה לחיבור מחדש"

"זה לא אוטומטי. זה דורש מודעות ותרגול, ולעיתים צריך גם להפסיק את הצורך להגן על עצמך. כשאתה מפסיק להילחם על העובדות ומתחיל להיות עם הרגש שלה, אז היא נפתחת"

כשבוחרים מתוך חופש, יש מקום לתנועה ולצמיחה. זו לא בחירה שנובעת מפחד או הרגל, אלא מהבנה עמוקה: אני יכול/ה לבד, ובכל זאת, אני בוחר/ת בך

"כשחיים שנים בתוך דרמה רגשית מתמשכת, הסבל נעשה כמו מוזיקת רקע קבועה. הטוב שקט מדי, מרגיש מאיים בריקנות אימתנית. גם כשכבר מתרחשים רגעים טובים, הגוף ממהר 'להחזיר את הצליל המוכר'"

"הפסוק 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו' מקבל כאן משמעות חדשה. זו לא רק עזיבה פיזית של בית ההורים, אלא עזיבה פנימית של הצורך הנואש באישור שלהם, ובחירה להיות גבר"

"הפגיעה תמיד נובעת מניתוק מעצמי, מהלב שלי, ואז כמובן גם ניתוק מבן הזוג ומהקשר. התיקון מחבר אותי מחדש לעצמי דרך מודעות לכאב הפנימי. אל תברחו מהר מהכאב"

"אני רוצה את שניהם. אני רוצה להיות מושפעת ממנו, להרגיש אותו ולקבל ממנו כוחות, אבל גם להרגיש שיש לי עמוד שדרה משלי, שאני מחזיקה את עצמי גם כשהוא לא זמין"

כל המקומות האלה, שבהם אתה כועס עליה, הם בעצם אלה שבהם אתה צריך לעבוד על עצמך. השאלה היא לא מה לא קיבלת, אלא מה אתה יכול לתת

לפעמים התפקידים שאנחנו לובשים כדי לשרוד הם בדיוק אלו שחונקים אותנו. רק כשמוכנים לשחרר אותם, ניתן לגלות מי אנחנו באמת

איך כל ריב קטן הופך לשדה קרב: מה באמת מסתתר מאחורי השתיקות, הצעקות וההתרחקויות?

"איך נראה הקשר שלכם בלי זה? בלי הצעקה שלך, טלי, שייראו אותך, ובלי הבריחה שלך, איציק, מהפחד לאכזב. מה נשאר מהקשר שלכם?

הריב שחוזר שוב ושוב ביניהם הוא לא ריב על השתיקה וההסתגרות, אלא על הילדה שהייתה שקופה והילד שנעלם כדי לא להכאיב

כשהקשר הזוגי הופך לשדה הקרב של פצעי הילדות - רק אמת עדינה יכולה לבנות בו מקום בטוח

"כל הדרכים שאתה משתמש בהן הן אמצעים אלגנטיים להסיר מעלינו את האחריות לחוסר הקשב שהיה לנו"