הרש"ר הירש

עבד חי בתוך זמן שמישהו אחר קובע לו: מתי לקום, מתי לעבוד, מתי לנוח. בן חורין מתחיל בכך שהזמן נעשה תחום אחריות שלו. התורה רוצה שעם ישראל ילמד כבר בתחילת דרכו שקדושה אינה תופעה "אוטומטית", אלא משהו שנבנה מתוך החלטה ומחויבות

הגאולה, לפי הרב הירש, איננה מתחילה ביציאה ממצרים, אלא בשבירת תודעת העבדות. לכן התהליך מוכרח להיות מדורג. ניסים פתאומיים בלבד לא היו משנים נפש של עבדים. רק תהליך מתמשך, שבו המציאות עצמה משתנה לנגד עיניהם, יכול לבנות תודעה של בני חורין

אין כאן מסע, אין חלום, אין אפילו התגלות אלוקית. יש חיים שקטים. חיים פשוטים, ממושכים, נטולי זעזועים חיצוניים. ודווקא השקט הזה הוא המפתח להבנת הפרשה כולה, לאור שיטתו של רש"ר הירש

במרכז הפרשה עומדת גישתו של יהודה אל יוסף. הרב הירש מדגיש כי המילה ויגש אינה רק תיאור פיזי של התקרבות, אלא תנועה נפשית: יהודה ניגש מתוך אחריות. הוא אינו עומד כמתחנן המבקש רחמים, אלא כאדם הלוקח אחריות על העתיד ועל עברו

יהדות גרמניה לדורותיה חבה את חייה הרוחניים לרבי שמשון רפאל הירש. 10 עובדות על הרש"ר הירש, מראשי הלוחמים ברפורמים ובקונסרבטיבים, בראשית המאה ה-19 בגרמניה

את פירושו של הרש"ר הירש על חמישה חומשי תורה למדו כל יהודי גרמניה שומרי המצוות, מקטן ועד גדול. עכשיו הוא זמין בתרגום חדש, בעברית עכשווית וקולחת