הרש"ר הירש על הפרשה
הארץ, המולדת ובית האב: פרשת לך לך בעקבות רש"ר הירש
שלוש המסגרות הנזכרות בפסוק - הארץ, המולדת ובית האב - הן גורמים המעצבים את אישיות האדם. הארץ מעניקה לו את חותמה של החברה הלאומית, המולדת - את מקומו במסגרת האזרחית, ובית האב - את הסביבה הקרובה שבה הוא גדל ומתחנך. את כל אלו נצטווה אברהם לעזוב
- יהוסף יעבץלמעקב
- י"א חשון התשפ"ז||

יציאת אברהם מארצו הייתה ראשיתו של מהלך הקושר בין עצמאותו של היחיד לבין ייעודו של עם ישראל. האדם נדרש לשמור על נאמנותו לה' גם כאשר סביבתו הולכת בדרך אחרת. מהאדם הזה עתידה לצמוח אומה שתפקידה להביא ברכה לעולם.
אילו ביקש הכתוב לציין מעבר מארם לכנען, היה אפשר להסתפק בציווי "לֵך". תוספת המילה "לְךָ", שיוצרת את ההכפלה "לך לך", מעניקה להליכה משמעות אישית. הרב הירש מפרש: "לך למען עצמך, אל עצמך, היבדל". ההליכה נעשית פעולה שבה אברהם מנתק את עצמו מהמסגרות שעיצבו את חייו עד אותה שעה.
שלוש המסגרות הנזכרות בפסוק – הארץ, המולדת ובית האב – הן גורמים המעצבים את אישיות האדם. הארץ מעניקה לו את חותמה של החברה הלאומית, המולדת – את מקומו במסגרת האזרחית, ובית האב – את הסביבה הקרובה שבה הוא גדל ומתחנך. את כל אלו נצטווה אברהם לעזוב.
העולם שאותו עוזב אברהם הוא העולם של מגדל בבל, שבו השאיפה "נעשה לנו שם" היא המוטו, סדר חברתי שבו האדם נעשה אמצעי לבניית עוצמת הכלל. מול זה עומד אברהם ומצטווה להפריד את עצמו מן הכלל הזה, לעמוד מול ה' לבדו.
כנגד מה שנדרש אברהם לעזוב, באות ההבטחות והברכות: כנגד ויתורו על ההשתייכות הלאומית נאמר "ואעשך לגוי גדול"; כנגד אובדן מעמדו במקום הולדתו – "ואברכך"; וכנגד הפרידה מבית האב ומהשם המשפחתי – "ואגדלה שמך". אלו הבטחות המבשרות את ראשית היווצרותה של אומה חדשה.
מספר רב של צאצאים עדיין אינו יוצר עם. נדרש גורם המאחד אותם. אצל צאצאי אברהם הגורם הזה הוא הירושה הרוחנית שקיבלו ממנו: הכרת ה' והמחויבות הנובעת ממנה. ירושה עוצמתית כל כך, שהבטיחה את המשך קיומה של ישראל כאומה גם לאחר אובדן הארץ המשותפת.
המילים "והיה ברכה" מגדירות את תפקידה של האומה הזאת. הרב הירש מפרש את הביטוי: "היה לברכה". זהו ייעוד המוטל על אברהם ועל צאצאיו: תהפוך את עצמך ואת צאצאיך לברכה. זה מה שיביא לתפיסה של תורת אברהם כמבורכת: "ונברכו בך כל משפחות האדמה".
אברהם עומד בניסיון. כאשר בן ביתו נוהג בצורה בלתי מוסרית, הוא מבקש ממנו "היפרד נא מעלי". למרות הקשר המשפחתי העמוק, שהתבטא גם בהמשך, אברהם רואה צורך להגן על אנשי ביתו מהדוגמה השלילית של סביבת לוט. הוא לא יכול להתפשר על הדרך המוסרית.
דרכו של אברהם בנויה משלשה רבדים: אדם המקבל אחריות על דרכו, בית השומר על עקרונותיו ואומה הנושאת ייעוד של ברכה. הציווי הפותח את הפרשה וההבטחות הבאות אחריו הם הסבר אחד על ראשית ישראל ועל תפקידו בעולם.