השואה

בואו להכיר את רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מגדולי התורה בדור שלפני השואה, נודע בקריאתו הכואבת: "ברלין איננה ירושלים" ובספריו הנפלאים

בערל ולייבל מוצאים את עצמם על אותה אונייה. הם לא מכירים זה את זה, אבל אחד מהם מציל את חייו של השני. שנים אחר כך, המעשים שלהם נושאים פירות

מפקד בית הספר היה אונטרשטורמפירר וילהלם רוזנבאום מהמבורג. עם הגיעו לעיר ציווה על כל היהודים בעיר "להירשם". היהודים ידעו בדיוק את משמעותו של הרישום, ולאן יוביל אותם. אך משפחת רוזנבאום היהודית לא חלמה כי גורלה ייחרץ מהר כל כך

הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל איבד את משפחתו בשואה אך לא אמר נואש. הוא הגיע לארץ ישראל והקים את ישיבת פוניבז'. קווים לדמותו מעוררת ההשראה

אישה פנתה לבית המשפט בבקשה להיכנס למחנה הריכוז בוכנוואלד כשהיא עוטה כאפייה. בית המשפט דחה את הבקשה וציין: "זה ללא ספק עלול לסכן את תחושת הביטחון של יהודים רבים, במיוחד באתר זה"

הסבא רבא הניח תפילין בשואה מדי יום במסירות נפש, וכעת נכדו של הרב אליהו זוכה להניח אותן בבר המצווה. צפו בדברים המרגשים של הסבא, הרב שמואל אליהו

לקראת סוף השנה, עם התרבותן של פעולות ההתנגדות של המחתרת הדנית, שפעלה נגד כל נוכחות גרמנית בדנמרק, פקעה סבלנותם של הנאצים, והם הכריזו על פיזור הממשלה הדנית, והשלטת משטר צבאי גרמני. כעת יכלו הנאצים לבצע את עיקר תאוותם - החלת ה"פתרון הסופי" על יהודי דנמרק

בעודם שקועים בדרשה, נשמעו לפתע קולות תופים ופרסות סוסים שועטים. הדלתות נפרצו בבת אחת, ובית הכנסת הוצף בצלבנים חמושים – צרפתים רכובים על סוסים אדירי קומה, עטויי שריונות ברזל מבהיקים, ובגדים אדומים רקומים בצלבים לבנים

בתחילת 1943 החליטו הנאצים לחסל את גטו קרקוב. כל היהודים שהוכרו ככשרים לעבודה רוכזו במחנה פלאשוב, שנוהל על ידי הנאצי המרושע אמון גת, ושאר יהודי הגטו – נשלחו להשמדה. שינדלר גמר בלבו לנסות ולהציל כמה שיותר יהודים על ידי העבודה במפעלו

פעילי ז'גוטה אף טרחו לבלוש ולחפש עבור היהודים מקומות שיוכלו להסתתר בהם. כאשר הזדמנו לידיהם ילדים יתומים, הם שילמו למשפחות פולניות על מנת שיחזיקו אותם בביתם ויציגו אותם כקרובי משפחה, או מסרו אותם לבתי יתומים ומנזרים ברחבי פולין

מופע זה, מלבד היותו מופע הפתיחה של התזמורת, היה בעצם גם מופע הסיום למבצע ההצלה הייחודי של שבעים משפחות יהודיות, המונות כשמונה מאות נפשות, שניצלו מן הכיבוש הנאצי אך ורק הודות למסירותו ויצירתיותו של ברוניסלב הוברמן

היחידה יצאה לדרכה בספטמבר 1944, כשהיא מצוידת בנשק קל, מפות, מכשירי קשר, שקי כסף ובעיקר – הם נשאו איתם 10 קופסאות שהכילו רעל מסיס במים, כאשר כל קופסה הכילה רעל בכמות שמספיקה להרוג 25,000 בני אדם

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נחשבו הטמפלרים בעיני הבריטים ששלטו בארץ ישראל ל"נתיני אויב". היישובים הטמפלריים הוקפו בגדר תיל, והפכו למחנה מעצר הלכה למעשה, כאשר מידי פעם אף התבצעו חיפושים שכללו חיפושים גופניים לכל העצורים

כאשר עזבו הנאצים את האזור, הסתובבו תושבי העיירה ביערות שסביבם ושרו בקול גדול, כדי לסמן ליהודים שהם יכולים לצאת ממחבואיהם ולחזור לעיירה

שמונים שנה אחרי גירוש של יהודי מישקולץ, מוקם מרכז יהודי היסטורי בעיר, אשר ישרת את אנשי הקהילה, ואת האלפים שמגיעים לקברו של רבי ישעיה מקרעסטיר

לילדים, שחיו בפחד תמידי, הוא היה מגדלור. הוא שר עמם "אני מאמין" בלחש, סיפר על משה רבנו שהוביל את העם לחירות, והבטיח שיום אחד האור יחזור. מסירותו לא הייתה רק פיזית – הוא שמר על נפשם, נתן להם תחושת משפחה בתוך ההרס

מתוך הסמטה החשוכה, בצעדים חרישיים ומחושבים, פסעו שני אנשים הדורי פנים. גלימותיהם הארוכות רטטו ברוח. האחד מהם אחז בידה של ילדה קטנה, עיניה פעורות מאימה ושערה פרוע. פניהם היו מתוחות, לחוצות

הגרמנים היו בטוחים שהיא פרו נאצית, בעקבות קשריה עם חתניה, אך כאשר קצין נאצי ביקר בביתה ושאל מה הוא יכול לעשות למענה, תשובתה הייתה "להסתלק עם חייליך מן המדינה"

עיריית אוטווה פיטרה את היועץ המשפטי שלה לאחר שהואשם בהשחתת אנדרטת השואה בעיר. ראש העיר גינה בחריפות את היועץ המפוטר: ״הפעולות באנדרטה אינן מייצגות את הערכים שלנו"

ג'ובאני פלטוצ'י היה קצין משטרה איטלקי, ששירת בתקופת מלחמת העולם השנייה. כנראה לעולם לא היינו שומעים על מעשיו של אותו שוטר אלמוני בעיר רייקה, אילולי סיפורי ההוד שנקשרו לראשו לאחר מלחמת העולם השנייה