השואה

לפי עדויות של שותפיו ושל ניצולים, הונפקו מסמכי חסות גם ליהודים שלא היה להם כל קשר לספרד, כל עוד ניתן היה להצילם. ההערכות מדברות על כ־5,000 עד 5,200 בני אדם שזכו למסמכים שכאלה

בעוד היא מתוחקרת ומעבירה מידע על רשתות המחתרת, גילו ב־SOE דבר מטריד: הגרמנים כבר מכירים אותה. ביוני 1943 היא נידונה בהיעדרה לעשר שנות עבודת כפייה. במונחי מלחמת העולם השנייה, פירוש הדבר היה שבכל חזרה לשטח היא למעשה הולכת לזרועות אויב שמחפש אותה במפורש

התהייה מה עלה בגורל הספרים הפכה עם השנים לאחת התעלומות הגדולות של מחקר השואה. האם האוסף הועבר לגרמניה? פוזר בין ספריות אוניברסיטאיות? נשדד על ידי חיילים ואזרחים והפך לרכוש פרטי?

מסמכים מודיעיניים שנחשפו בארגנטינה מעלים כי הרשויות ידעו על שהותו של יוזף מנגלה במדינה במשך שנים. למרות זאת, לא נעשה דבר כדי להביאו לדין על זוועותיו מתקופת השואה

דיאנה בודיסבלייביץ', אם, אחות מוסמכת ואזרחית אוסטרית שחיה בזאגרב, בחרה מסלול אחר. מבחינתה, עמידה מנגד מול רוע אינה ניטרליות – אלא שותפות. כשנודע לה שילדים מתים באלפים במחנות קרואטיים, היא קיבלה החלטה אחת ברורה: לא להסתפק בזעזוע מוסרי, אלא לפעול

שלושה ימים ושלושה לילות הוא שרד לבדו בקור הנורבגי העז. הוא התחמם בחום האש שפרצה בזנב המטוס, ואכל מן המזון שמצא בתיקי האוכל של הילדים. לבסוף, ציידים נורבגים, שראו את ההתרסקות ויצאו לחפש את המטוס, מצאו את יצחק בין ההריסות – חי, פצוע, רועד, אבל נושם

אמירותיו של גז'גוש בראון האנטישמי, שכיבה בעבר חנוכייה עם מטף, גוררים ביקורת חריפה לאחר שהתבטא נגד יהודים מחוץ למחנה המוות באושוויץ-בירקנאו. האם הוא יעמוד לדין?

במהלך טקס זיכרון בעיר מודלינג לקורבנות ליל הבדולח, הושמעה לפתע הקלטת תעמולה של הצורר הנאצי אדולף היטלר ימ"ש ממבנה סמוך. המשטרה עצרה חשוד בגין הפרת החוק האוסר פעילות ניאו-נאצית

אשתו של אלברט גרינג ביקשה ממנו שישנה את שמו, משום שהיא מתביישת לשאת שם כזה, אבל אלברט גרינג השיב ששינוי השם עשוי להתפרש כהכחשה ובריחה ממעשיו, והרי הוא לא עשה שום דבר רע. היה גרינג רע, והיה גרינג טוב, פשוט מאד

"איפה אתה חי? אתה הולך לסכן את החיים של 12 נפשות בגלל חששות מטופשים? ומה עם פיקוח נפש? האם שם לא תוכל להמשיך ולחנך אותם?"

הארון, בן יותר מ־200 שנה ששרד את השואה, נגנב מבית הכנסת ברומניה - ונמצא במקרה במחסן בראשון לציון. כעת הוא חוזר הביתה כסמל לזיכרון היהודי

אלף וחמש מאות ספרים נלקחו בעגלה ישירות לכיכר קמפו די פיורי, והועלו באש. יהודי רומא הלכו לתפילות ראש השנה כשריח עשן עולה באפם, עשן האותיות הפורחות של ספרי התלמוד שנאספו באכזריות מכל המוסדות היהודיים

בואו להכיר את רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מגדולי התורה בדור שלפני השואה, נודע בקריאתו הכואבת: "ברלין איננה ירושלים" ובספריו הנפלאים

בערל ולייבל מוצאים את עצמם על אותה אונייה. הם לא מכירים זה את זה, אבל אחד מהם מציל את חייו של השני. שנים אחר כך, המעשים שלהם נושאים פירות

מפקד בית הספר היה אונטרשטורמפירר וילהלם רוזנבאום מהמבורג. עם הגיעו לעיר ציווה על כל היהודים בעיר "להירשם". היהודים ידעו בדיוק את משמעותו של הרישום, ולאן יוביל אותם. אך משפחת רוזנבאום היהודית לא חלמה כי גורלה ייחרץ מהר כל כך

הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל איבד את משפחתו בשואה אך לא אמר נואש. הוא הגיע לארץ ישראל והקים את ישיבת פוניבז'. קווים לדמותו מעוררת ההשראה

אישה פנתה לבית המשפט בבקשה להיכנס למחנה הריכוז בוכנוואלד כשהיא עוטה כאפייה. בית המשפט דחה את הבקשה וציין: "זה ללא ספק עלול לסכן את תחושת הביטחון של יהודים רבים, במיוחד באתר זה"

הסבא רבא הניח תפילין בשואה מדי יום במסירות נפש, וכעת נכדו של הרב אליהו זוכה להניח אותן בבר המצווה. צפו בדברים המרגשים של הסבא, הרב שמואל אליהו

לקראת סוף השנה, עם התרבותן של פעולות ההתנגדות של המחתרת הדנית, שפעלה נגד כל נוכחות גרמנית בדנמרק, פקעה סבלנותם של הנאצים, והם הכריזו על פיזור הממשלה הדנית, והשלטת משטר צבאי גרמני. כעת יכלו הנאצים לבצע את עיקר תאוותם - החלת ה"פתרון הסופי" על יהודי דנמרק

בעודם שקועים בדרשה, נשמעו לפתע קולות תופים ופרסות סוסים שועטים. הדלתות נפרצו בבת אחת, ובית הכנסת הוצף בצלבנים חמושים – צרפתים רכובים על סוסים אדירי קומה, עטויי שריונות ברזל מבהיקים, ובגדים אדומים רקומים בצלבים לבנים