חינוך ילדים

מכת חושך לא היתה רק במצרים. היא גם כאן, אצלנו, בריקנות הפנימית שרבים כל כך מאיתנו חשים. איך אפשר לעזור למי שנמצא בחושך?

כיוון שבני ישראל לא מסוגלים לשמוע את דברי משה ולקבלם, ה' יתברך משנה מהלך פלאי כדי לחזקת את בני ישראל. הוא עובר למהלך חיזוק החוסן הנפשי והרגשי של העם

מדוע התקשה לעזוב את הילד בבוקר בגן, ומה חיזק אותו כשיצירה שעמל עליה כמעט ולא זכתה לתהודה? נדב גדליה - כותב טקסטים, יוצר מוזיקה ושחקן - מספר על השליחות בלימוד הגמרא, על האבהות ועל מה שהולידה מתוכו

אל תכבו את הגחלת. תנו לילדים לחיות, חיות של קדושה עם שמחת חיים אמיתית, ואז תגלו כמה זה היה חסר להם

בידינו הבחירה אם להביט על כל הטוב שיש לנו או להתמקד בחסרונות הקטנים. עצרו רגע והתבוננו כמה טוב ממלא את חייכם

בין נרות דולקים, סביבונים בתנועה וילדים רגישים שמבקשים ויסות וביטחון, חנוכה מזמין אותנו לעצור, להיות בנוכחות, ולהפוך לבית הזכוכית שמגן על האור הפנימי - בלי לכבות אותו, ובלי לפחד מהעוצמה שבו

הילדים לומדים מהתבוננות בהתנהגות ההורים והמחנכים, מהסביבה הביתית ומהקהילה שבה הם גדלים. לכן עלינו לשאוף לחיות חיים מלאים בערכים של יושר, אהבה, סבלנות וכבוד לזולת, כדי שהילדים שלנו יוכלו לראות ולהפנים את הערכים הללו

בלי סבלנות אין חינוך: זו התשתית שמרגיעה את הילד, מאפשרת השפעה אמיתית, ויוצרת בית שבו אפשר באמת לגדול יחד, בכל יום מחדש

שיטות פשוטות שמלמדות ערך, אחריות וחסכון בלי לחץ, בלי איומים ובלי הפיכת כסף לנושא כבד. חינוך פיננסי שמתחיל בחיוך

7 עובדות מהרב וולבה על חינוך שמגלות להורים איך ליצור קשר עמוק, להציב גבולות בנחת, להבין את נפש הילד ולבנות בית רגוע ואוהב באמת

סדר בבית - סדר בראש: איך הופכים את עבודות הבית ממשימה מתישה, לתוכנית חינוכית שמחזקת אחריות, עצמאות ושותפות, ומלמדת את הילדים ליהנות מסדר וניקיון ללא מאבקי כוח?

אברהם אבינו מלמד אותנו מהו חינוך אמיתי שנטמע לדורות: מהר"ם שפירא מלובלין עם פירוש נפלא שיחזק אותנו בעבודת השם

מה עושים ברגעים שבהם נדמה לנו שאיבדנו שליטה על הילד, ושהוא כבר לא מקשיב לכעסים ולהטפות שלנו? עצה שווה זהב

בגיל צעיר, אמונה אינה נולדת מהרצאה או מדרישות בלתי הגיוניות, אלא מתוך חוויה, מתוך רגעים קטנים שבהם הילד מרגיש את נוכחות הבורא דרך משהו שהוא מכיר ואוהב: סיפור טוב, משחק דמיוני, או שיחה קטנה לפני השינה

אנחנו אומרים דברים מתוך דאגה, אכפתיות, רצון להגן. אבל הילדים – שומעים שיפוט, אכזבה או דחייה. לא כי אנחנו הורים רעים, אלא כי אנחנו לא תמיד זוכרים שהמילים שלנו עוברות סינון – דרך הלב שלהם

זו ההזדמנות ללמד את הילד שיעור חשוב: תמיד אפשר להתחיל מחדש, ואדרבה. צריך לייחל לזה, לצפות לזה, וכשזה מגיע, לא להרוס את הרגע המיוחד

כשזו התפיסה שלנו לגבי קושי או התמודדות, נוצר בלבול בהבנת התפקיד ההורי. במקום להדריך, להוביל, להורות דרך – אנחנו כהורים עסוקים כל היום בלגונן, להגן ובעיקר לרצות