מפרש התורה חושף: הנוסחה היהודית המובטחת להצלחה בחינוך ילדים

במדבר סיני, רגע לפני המעמד הנשגב של מתן תורה, אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל". חז"ל מבארים כי "בית יעקב" אלו הנשים. מדוע ראתה התורה לנכון לפנות קודם כל אל אימהות ישראל?

על שאלה זו משיב רבנו בחיי בפירושו לתורה. דבריו מציבים יסוד חינוכי נצחי, המגלה כיצד נוטעים בלב הילד אהבת תורה אמיתית שתחזיק מעמד לאורך ימים ושנים. וכך כתב:

"כה תאמר לבית יעקב, אלו הנשים, שהאישה הטובה היא סיבה לתורה, שהיא יכולה להמשיך את בנה לבית המדרש, לפי שהיא מצויה בבית והיא מרחמת עליו בכמה מיני געגועין כדי להמשיך אותו אחר לימוד התורה מנעוריו, וגם כי יזקין לא יסור ממנה".

רבנו בחיי קובע הגדרה נפלאה: "שהאישה הטובה היא סיבה לתורה". האם, הנמצאת בבית בשנותיו הראשונות והקריטיות של הנער, היא זו שיוצקת את התשתית הרוחנית שלו.

כיצד היא עושה זאת? לא מתוך כפייה, לחץ או מתח, אלא כפי שכותב רבנו בחיי: "...לפי שהיא מצויה בבית והיא מרחמת עליו בכמה מיני געגועין כדי להמשיך אותו אחר לימוד התורה מנעוריו, וגם כי יזקין לא יסור ממנה".

כשהילד חווה את לימוד התורה ואת ההליכה לבית המדרש כדבר השזור בחום אימהי, באהבה, במילים טובות ומחזקות, בחיבוק, בחיוך אוהב ובפרס טוב - המתיקות הזו נחקקת בנפשו עמוק פנימה. תורה שנקנית מתוך נועם ואהבה בנעורים מלווה את האדם גם כאשר הוא מזקין, והוא אינו סר ממנה לעולם.

לצד ההשתדלות החינוכית בדרכי נועם, מעניק רבנו בחיי את המפתח הרוחני - כוחה של התפילה. הוא אף מצביע על עת רצון שמיימית מיוחדת במינה לכך - בשעת הדלקת נרות שבת קודש:

"ולכך ראויה האישה להתפלל לה' יתברך בשעת הדלקת הנר של שבת, שהיא מצווה המוטלת עליה, שייתן לה ה' בנים מאירים בתורה, כי התפילה יותר נשמעת בשעת עשיית המצווה".

כאשר אדם מקיים מצווה בפועל, נפתחים בשמיים שערי רחמים מיוחדים, והתפילה הנישאת באותו רגע בוקעת את כל הרקיעים. רגע הדלקת הנרות, כשהבית מתעטף בקדושת השבת, הוא הזמן המושלם לבקש על עתידם הרוחני של הילדים.

רבנו בחיי חותם את דבריו בחיבור עמוק שבין המצווה הגשמית לתוצאה הרוחנית: "ובזכות נר שבת שהוא אור, תזכה לבנים בעלי תורה הנקראת אור, שנאמר 'כי נר מצווה ותורה אור'".

ישנו קשר הדוק של מידה כנגד מידה: ההשקעה בהבאת אור השלום והקדושה לבית באמצעות נרות השבת היא הזכות שמולידה בנים המאירים את העולם כולו בתורתם.

מדבריו של רבנו בחיי אנו למדים שחינוך הילדים נשען על שני עמודים קשיחים: חום ואהבה בתוך הבית, לצד תפילה חמה מעומק הלב ברגעי קודש. זוהי הנוסחה היהודית המובטחת להמשכיות הדורות בדרך התורה והמצווה.

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), נמנה על רבותינו הראשונים. היה תלמידם של הרשב"א, רמב"ן ורבנו יונה, וחיבר פירוש מופלא על התורה. בנוסף חיבר את הספרים "כד הקמח", "שולחן של ארבע", ו"פירוש על מסכת אבות".