אפרת ברזל

מה קרה מתחת לעץ הזה? קרה בו המון, ואני אנסה, במילים, וברווחים בין המילים, להסביר. ויהיו כאלה שיבינו, ויהיו כאלה שלא. אבל כולנו עשינו את מה שאני עשיתי מתחת לעץ הזה

הוא משלים מהר יותר ממה שאני. עד היום. הוא לא מתייחס למריבה כלל, כאילו לא קרתה, ומספר בשצף קצף על החלום שלו

אפרת ברזל משוחחת עם שירה, שמספרת איך משפט אחד של סבא יכול למחוק לנו את האישיות, כמה כולנו צריכים את הבית והלב – ומה עושים כשאין, וגם: טיפ להורים: מה עושים כשטועים, ואיך עושים שימוש חיובי בכאב שנוצר?

"כרית זה עניין למקצוענים, אני לא קונה יותר בכל המקומות החדישים האלה שלך, שיש שם גם כריות וגם כל מיני רהיטים. כרית – מייקרים"

אפרת ברזל משוחחת עם ליאורה קוסמן, יועצת חינוכית ובתו של הצייר אורי ליפשיץ, על המסע משכונת עג'מי ביפו אל הקהילה הליטאית, ועל חינוך מתבגרים באהבה, ולא רק

תסתכלו מהצד על קשר טוב, דווקא בין אנשים מבוגרים. ממש זקנים. תסתכלו על חיוך, על חיות מלאה קמטים, על זיכרונות וגעגוע

כשלקחתי הרגשתי איך כל השיפוטיות שלי גואה. הוי, זה היה נורא. "מי זורק כזאת פלטה?", דיברתי אל עצמי. "בטח איזו משפחה שהחליטה לשמור שבת והרימה ידיים. פרץ דתי של רגע ודי, אה?". בעלי חשב אחרת

מה עושים כשדמות מיטיבה, דווקא אינה כזאת? שושנה, אמא לארבעה מירושלים, מספרת לאפרת ברזל מה קרה כשהיתה בחורה ואחותה נפטרה, מי תמך בה, וכמה שנים לקח לה לצאת מ"עזרה שכזאת"

להיות בעל תשובה זה פאר בעיניי. ויש על מה להתפאר. כשאני מסתכלת לפעמים על התמודדויות שיש למשפחה שלי, לילדים שלי, לנכדים, לעצמי, עכשיו, בזמנים האלה, אני עוד יותר מתפארת

איזה חשוב זה להנאת הנותן, לדעת מהם הגבולות והכללים של האחרים? איזה חשוב זה לדעת באיזו שפה לרצות סובבים?! איזה כלי נפלא זה של קשר קרוב ונעים?

אפרת ברזל משוחחת עם שרון רוטר - זמרת, אמנית ויוצרת, על מסלול התשובה שלה, על גדילה בין זמרות, על כתיבה חרדית ועוד ועוד

אני אישית לא צריכה קאנטרי קלאב. אבל אני כן צריכה מלא דברים אחרים בשביל עצמי. ואותם אני מה זה עושה

פנינה שיינמן, בוגרת הסמינר הישן בירושלים, מספרת לאפרת ברזל על "הפסנתר הנעול", על רגעי יצירה וקדושה, ואיך שומרים מנגינה שבאה במחשבה, כשאת תלמידה שיושבת בכיתה

לכל אחד מאיתנו יש משהו אחר שהוא יכול לתת, שאני לא יכול לספק לעצמי. וזה טוב. מכירה את הרעיונות של "אני אקנה לעצמי מתנות", אבל באמת של האמת? הייתי רוצה שיקנו לי. זה תלותי?

שלוש בנות מדברות עם אפרת ברזל על כמה חשוב חנוכה, וכמה לב של ילדים מבקש לדבר עם ההורים שלהם

"הדבר הזה שתמיד אין לך ממנו מספיק, ואתה עסוק והולך ועושה ורץ, פתאום מה הדבר שיש לך ממנו הכי הרבה שפע במנהרה? זמן". והזמן גרם לו להיכנס פנימה ולגלות

אפרת ברזל משוחחת עם סיגל קופרמן על הבעל שם טוב ועל תורת המראות. איך הדברים שמרגיזים אותנו אצל אחרים, קשורים דווקא למשהו בתוך עצמנו?

ואז הבחור המתוק הזה לקח את כולנו לראות מה הוא עשה עם הערבות. "פשוט הכנסתי אותן פה לאדמה, ליד הטפטוף של הכיור, ותראי, אפרת"

יש זמנים בתוכנו, שבהם אנחנו נהיים פתאום מודעים יותר לחלק אלוקי ממעל בתוכנו, ומבקשים לגעת בו

אפרת ברזל משוחחת עם שובל רביב על פוסט טראומה מורכבת ומתמשכת, ואיך ההשפעה שלה נראית כעבור שנים

מבינה את היגיון העשייה ושותפות הפעולה בזמני ה"לקראת", מסרבת ליהנות פחות מהפירות. סורי. זה עונג אחר, אולי נוכחות תמהיל חומר אחר שצריך להתאמץ מאמץ אחר כדי להרפות ולשים לב אליו בתוכנו

אפרת ברזל משוחחת עם אתי רוזנצווייג, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים, על שלבי השיקום וההבראה אחרי יציאה ממערכת יחסים רעילה

פתאום הבנות שלנו נתקלות במשימות חדשות, דומות למשימות שבהן אנחנו עמדנו. איך פעם, כשהן היו נערות צעירות, הן לא יכלו להבין בכלל את רמת הג'ינגול הלולייני שאנחנו עמדנו בו

כשאת מתעניינת בתולדות השינוי, אפשר לשאול את בעל/ת הסיפור "מה הבנת פתע על עצמך? מה הבנת על העולם? מה אפשר לך להגיד בקול רם, 'השתניתי. אני חושב כעת אחרת'"?

שרי, בת שבע וחני הגיעו ממודיעין עילית כדי לשאול את אפרת שאלות על זוגיות, נישואין ואמונה – ואת התשובות כדאי גם לכם לשמוע

ואני הבנתי בדקות האלה, איך בתוך כל משפחה יש לכל תחום את חוט הסיפור שלו. ולפעמים, בגיל שאת מסתכלת אחרת על החיים, דווקא אז חסרים לך פרטים

אפרת ברזל משוחחת עם לאה פרידמן ושפרה ברנשטיין, יועצות חינוכיות, בשיחה על מוגנות, ועל ההשלכות של פגיעה לאורך שנים

הוא קיים בכל אחת ואחת מאיתנו. ושכדאי למצוא אותו, ולחיות אותו, ולא לתת לאף אחד לבקר אותו, או להרעיל אותו

אפרת ברזל משוחחת עם ציפי, נערה שמספרת בפתיחות על האשפוז במחלקת הפרעות אכילה. איך הכל התחיל, ואיך יוצאים מזה?

אפרת ברזל משוחחת עם ריקי סיטון על יום חזרתם של החטופים, ומקבלת גם אורחת בהפתעה לאולפן: ג'ולי קופרשטיין