האם מה שעצבן אותך בפסחים קודמים, מעצבן גם השנה? 30 שורות על ערב פסח

1. האם מה שאמרו לך שנים על התקופה שבין פורים לפסח פעיל אצלך גם השנה?

2. מה אמרו?

3. אמרו שזה יפה שכל כמה שבועות, בטח באביב, יש לנו תחנת עצירה לחשוב את עצמנו דרך ה-פ' של הפנימיות. אז, בתחנת פורים היית צריכה להפוך בתוכך הנחות יסוד, משפטים מגבילים, אינטרוייקציות, כל שיטה תקרא לזה בשם אחר, אבל תכל'ס זה הכל אותו הדבר. בהתקרב פסח את עובדת עבודה פנימית טיפה אחרת.

4. האם את מבינה כמה המילה "תכל'ס" נשמעת סלנגית ורחובית. ועוד של עם אחר בערבית, אבל בפועל היא המילה "תכלית", זאת שמתחילה באות ת' ונגמרת באותה אחת? באמצע יש כלי, וזו את, כלי מחזיק ברכה שכמוך, שעסוק עכשיו בניקיון כלים אחרים בבית כרפלקטור למיונים ולהסרת החמצים לכבוד יציאת החירות, או אולי עדיף לומר בפ': פדות?

5. האם מה שאמרו רבנים לך ולאחיותייך האימהות שבבית במשך שנים, נכנס אליך למוח בזמן ההכנות לחג כעת?

6. מה אמרו?

7. אמרו את כל מה שטוב בשבילך, שאבק אינו חמץ ושתרגיעי, ושתכיני או יותר נכון, תשמרי, כוח למטבח, לאווירת החג, נכנס? נכנס לך לראש?

8. נכנס ועוד איך. המסר הגיע והשפיע. מפלס הלחץ ירד ואזורים רבים נמכרים. במיוחד במגירות הפאזלים ושאר הצעצועים.

9. האם גם הצלחת השנה לראות בעונה פרחים?

10. כן, ביום אחד חרשתי תורמוסים, רקפות, כלניות.

11. האם מה שבעלך אמר נשאר נכון?

12. מה אמר?

13. שהוא לא מתחבר לפרחים.

14. נשאר נכון. אבל השנה כן חייך לאיזה פרח, או יותר נכון למשפט שאמרתי על פרח ופריחה, כשהצעתי, "בוא נלך לראות קצת אדום בדרום", "זה בדיוק כמו בשנה שעברה", הוא ענה, ולא בא.

15. אז לאיזה משפט פרחים הוא חייך בכל זאת?

16. בשלב שעוד ביקשתי לנסוע לראות פרחים לפני שהתחלנו ניקיונות, פחדתי שנפסיד אותם והם ייבלו, השתמשתי בביטוי: "שלא נאחר את הרקפת".

17. ואת זה הוא אהב?

18. כן. זה לא אומר שהוא הלך לראות רקפת. כן?

19.האם יש לך המלצה לניקיונות מהנים?

20. אני לא טובה בזה, אבל אם כבר מנקים אז לנצל את הזמן בריבוע. מצאו במחקרים, כאילו שלא ידענו, שכשאת עובדת בידיים בפעולות של מיון וניקיון, במיוחד בגיהוץ, אגב, ושומעת תוכן שמעניין אותך, הוא נכנס עמוק יותר להבנה, חושים מתערבבים, וגם את מנקה בהנאה. פתחי לעצמך בית ספר של שיעורים תוך כדי גריפה וקרצוף. סמני אזורי הצלחה שכבשת. תקראי לכולם לראות.

21. האם מה שעיצבן אותך בימי ניקיונות של פסחים קודמים, מעצבן אותך גם היום?

22. מה הכוונה? ילדים שלא עוזרים וכאלה?

23. כן.

24. מעצבן הרבה פחות.

25. קודם כל הם עוזרים הרבה יותר, כי למדתי לבקש נכון. כן מחליקים לי לפעמים חלקי אישיות מהאני הישן שלי שהיה רגיל לראות איך ילדים עוזרים כמו חיילים בבתים אחרים, נגיד בבית אחד ספציפי שעולה לי כעת במחשבה. היו יוצאות לי אז העיניים מהמקום מרוב שהייתי רואה איך הילדים שם עמלים כמו נמלים, מול תת התפקוד של הילדים שלי בסחיבות וניקיונות, אי אפשר היה להשוות.

26. נו, האם זה עדיין כך?

27. לא. תודה, ה'. לא. פגשתי כמה מהחרוצים ההם. הם סיפרו לי מה עומד מאחורי ה"כן, כן, כן, נעשה מה שאת תגידי", ואיזה משטר רודני יש שם. לקח לי כמה שנים עד שהבנתי שבית יהודי אמיתי זה מה שרואים מבפנים, לא מבחוץ. זו המצה של כל העניין. לא אבק או סיוע, אלא על איזה מדף מונח הלב של הילד. הצלחה הורית קיימת בבתים רבים כשיש אווירת יחד אמיתית סביב עבודות הבית.

28. בשבתות בין פורים לפסח, כששקט ולא מנקים, נפלא לשאול ילדים בכל הגילים על אהבתם לחגים. ושינמקו מדוע הם ככה חושבים. אבל לא רק לשאול על החג, אלא גם על ההכנות אליו.

29. ליל הסדר וחינוך ילדים דרך מצוות, הנהגות וימים טובים, נמצא בגדולתו באלה הימים. בזיכרונות בלגן, ופלאפל כשממש רעבים. אלה ימים חשובים שהפוקוס ההורי עליהם מאוד משמעותי.

30. לא יתואר כמה שאנחנו הם אלה המחליטים איך תראה אווירת הסמרטוטים, או איך שלחה לי המורה חיה מבית הספר "תפארת תמר", וכמה תודה המורה, שלחה לי משפט שאמר הרב שטיינמן, זכר קדוש וצדיק לברכה: "את הילדים תאהבו, את עצמכם תחנכו".