מנוחה פוקס

חייבים לפעמים להתאמץ להבין את השני. אחרת איך נוכל לשרוד התנהגויות כאלו?

כלתי לא אוהבת שאני אומרת לנכד שהוא עוד יגבה, כי אולי זה לא נכון? איך נדע מי צודקת?

איך זה שהנכד שלי מספר לי דברים שאינו מספר לאמא שלו, ולמה היא מרגישה רע עם זה?

האם אתם יודעים מה הילדים שלכם מצפים מכם? מה הם באמת רוצים שתעשו בשבילם?

מפריע לי שהיא אשת קריירה מצליחה, והיא - טוענת שאני היחידה שלא יודעת להעריך אותה

היא לא מורידה מהשולחן, לא מדיחה כלים, לא מסדרת אחריה. אז מה השדר שאני צריכה להעביר לה?

אני מגיעה לבקר את הנכדים, אבל הם עסוקים בענייניהם, ואני מרגישה שאני מפריעה. מה עושים?

אם אתם מצטופפים, יכול להיות שאתם חולמים על וילה. ואלה שבווילה, חולמים על הדירה שלכם

אחד הנכדים שלי תמיד נעלב ממשהו כשכל הנכדים אצלי, והאווירה נעשית לא נעימה. מה עושים?

למה ההורים עושים את זה? הם לא מבינים שהם מקלקלים את היחסים שלהם בינם לבין עצמם ואתי?

הם לוקחים לבד מהארונות, על אף שההורים לא מרשים, ולא מבקשים רשות. כשהוא כעס על הילדים שעשו זאת, הם ענו במצח נחושה: "אבל סבתא מרשה!"

אני מגישה לשולחן לכל אחד צלחת עם מנה ראשונה, ואחר כך מנה שנייה, וכל מנה יקרה יותר מהשנייה, וחלק מהם, בלי למצמץ, משאירים בצלחת

לא טיפשים האנשים שאינם מבינים את כוונתנו, אלא שכל אחד מאתנו נולד לתוך מערך אחר של חיים

בני שגר לידי, מחפש מטפלת לבתו התינוקת, ומישהי שתקבל את הילדים הגדולים יותר כשהם חוזרים מהלימודים. האם להציע עזרה?

כשבאים נכדי האחרים, הם כנראה מרגישים שאני מחוברת יותר לנכדים שלידי, שהם כמו ילדי, וזה מפריע להם מאוד

איך מחזירים את הילד הביתה אחרי שכבר ירד?

את מגיעה כמו "גיבורת על", עובדת ומתקתקת, עושה כל מה שלדעתך בתך לא הייתה מצליחה לעולם לעשות, מסיימת והולכת. אם את לא מעריכה את מעשי עצמך, למה שיעריכו אחרים?

הנכדים נמצאים אצלי המון, ואני רוצה שיעזרו קצת בבית כשהם נמצאים. האם זו דרישה הגיונית?

אני רוצה לפנק את הילדים במתנות, אבל כשאנחנו הולכים לחנות הם לא מצליחים לבחור מה הם רוצים. מה עושים?

דווקא כשנראה שאי אפשר לצאת, חופרים לעומק, ומוצאים שם את המטמון האמיתי

אני אוהבת לפנק את הנכדים שלי, אבל ההורים שלהם לא מרשים לי לקנות להם ממתקים

כלתי מבקשת דברים לא הגיוניים מהילדים, אבל כשאני מתווכח אתה – היא כועסת עלי

לפעמים אנחנו כפויי טובה. מקבלים מתנה, ואז מתלוננים. בואו נאמר תודה מכל הלב

למה אני מקנאת כל כך בסבתא השנייה של הילדים שלי, שיש לה תנאים טובים יותר לתת להם?

היא לא רוצה את המתנות ולא את הטובות, היא אומרת שהיא מסתדרת בלעדיהן

אנחנו פנויים, אין שום דבר בחיינו חוץ מהנכדים – אבל ההורים שלהם מסרבים להיעזר בנו. למה?

אני רוצה לחנך את הילדים כפי שאני רואה לנכון, אבל כלתי מסרבת. חשוב לה שאעשה דברים בדיוק בדרך שלה

מה פעמים הבטת בו בקנאה, וחשבת לעצמך: "הלוואי שהייתי כמותו?". אלף פעמים! עכשיו הסתכל עליו, אבל חשוב לעצמך: "אני בדיוק כמוהו"

בתי כעסה עלי והרגישה שאני לא מתחשבת. אני נפגעתי ממנה והרגשתי שהיא לא מתחשבת בי... מי צודקת?

אצלנו בבית גידלנו שלשה ילדים שכולם ידעו שבשעת הסעודה - לא קמים מהשולחן, ופתאום ההורים שלו אומרים לי: "תני לו!", "הוא קטן!"