זה בסדר לאפשר לילד לקרוא ספר כשכולם אוכלים סעודה משותפת?

יש לי ארבעה נכדים מקסימים, כשהגדול שבהם בן 12. הם מגיעים אלי בשבתות בעיקר. כשכולם יושבים סביב השולחן, הגדול לא רוצה לשבת. הוא לא אכלן גדול ומעדיף לקרוא ספר על הספה.

אני לא רגילה לזה. אצלנו בבית גידלנו שלשה ילדים שכולם ידעו שבשעת הסעודה - לא קמים מהשולחן, ופתאום ההורים שלו אומרים לי: "תני לו!", "הוא קטן!", "את לא מחנכת שלו".

הדבר הזה מעיב בכל פעם על הסעודה.

אני מסכימה עם זה שהם המחנכים. אבל אם אני לא יכולה לסבול את זה, אסור לי לומר?

* * *

מותר לומר הכול. הפה שלך ברשותך, סבתא. השאלה היא אם כדאי לך לומר.

ההורים יושבים שם. הם מרגישים שהם עושים את הדבר הנכון עם ילדם. כמה אנשים יכולים לחנך ילד אחד? לא מתאים שמלבדם עוד מישהו יהיה מעורב.

אבל בכל זאת את יכולה לעשות משהו מצדך, בלי להעיר להוריו.

את יכולה לחבב על הילד את הסעודה.

להכין מאכלים שאוהב, לספר סיפורים שאוהב לשמוע, לשאול חידות שבתיות שהוא יאהב להיות מעורב בהן, לשיר שירי שבת שהוא ירגיש שרוצה להיות שם כדי להשתתף.

זה מה שאת יכולה לעשות, ולקוות שהדברים הללו יגרמו לילד הזה להגיע בעצמו, בלי שתלחצי אותו, כי הלחץ ודאי לא יועיל, בין אם יבוא מצדך ובין אם יגיע מצד הוריו.