בתי פיתחה קריירה, ולא מתחשק לי לעזור לה עם הילדים

אני רואה בכל פעם את בתי יוצאת לעבודה ושבה ממש בלילה, ואני מאוכזבת מאוד. לא כך גידלתי אותה. עכשיו יש לה כבר חמישה ילדים, והגדולה בת 16. מרגיז אותי שכך גדלים הילדים שלה, נכדי שלי.

מה רואה הילדה? אמא סחוטה, עייפה, שבה מעבודתה עצבנית. אין לה כוח לילדים והיא נוהגת בחוסר סבלנות.

מפריע לי שהיא אשת קריירה מצליחה, והיא - טוענת שאני היחידה שלא יודעת להעריך אותה.

וקשה לי עם זה שהיא מצפה ממני כבר שנים, שאבוא לעשות במקומה מה שהיא לא מספיקה, ואני, לא בדיוק שלא יכולה, אבל פשוט לא מסכימה עם זה ולא מוכנה לתת יד להתנהגות הזו שלה.

אגב, אני פוחדת שהנכדה הולכת בדרכיה.

* * *

אני לא יודעת כמה שוחחת עם בתך על הדברים הללו. מה היא אומרת, מה היא עונה, איך היא מרגישה עם זה.

אני חושבת שלא צריך לעניין אותך כרגע במה היא עסוקה כל היום.

היא מבקשת עזרה, ותפקידך הוא להחליט אם את רוצה להושיט אותה אם לאו.

אם את לא מוכנה לעזור, כי לא מוצא חן בעינייך שהיא בחרה בפיתוח קריירה – אני מציעה לך לחשוב פעמיים. זו בחירתה, והיא כבר דבקה בה שנים...

אם את לא מוכנה לעזור, כי את לא יכולה, לא נוח לך, לא מתאפשר לך, עמדי אחר החלטתך. אשת קריירה גם מרוויחה בהתאם, וודאי יכולה לחזק את ביתה גם בלי נוכחותך.

אם את מחליטה לסרב – עשי זאת בלב שלם. אלו החיים שלך. יתכן שלא מתאים לך להיות מטפלת לקטנים, לנקות בית נוסף, לסדר ארון בגדים אחר, להדיח כלים משך שעה תמימה.

הכול בסדר, אינך חייבת, ואם את מסרבת - את לא חייבת גם לחפש סיבה או תירוץ, כמו זה שלא נוח לך עם הקריירה של הבת.

הסבירי לבתך שמכיוון שהיא יוצאת לעבודה בכל יום, את מצפה שתהיה לה מטפלת קבועה, בייבי סיטר כשצריכה, עוזרת אם יש צורך, ואת כרויה לשמוע אם פעם היא צריכה עזרה וברגע האחרון נתקעה בלעדיה.

אינך יכולה בשום פנים להיות אצלה מטפלת, שמרטפית או עוזרת בית על בסיס קבוע.

נכדה בת 16 יכולה לעזור יפה, אבל גם עליה אין להשתית את כל מה שהאם לא עושה.

ומה שחשוב זה, שבשום אופן לא תעלי את הדברים באופן של ויכוח על קריירה לפני הבת – הנכדה.

לא בטוח שאם תדברו תגיעו לעמק השווה. אבל לא נורא. היא צריכה להשתוות עם בעלה. מה הדעה שלך - זה באמת לא משנה. אבל מה שחשוב זה להבהיר זו לזו את העמדות של כל אחת מכן.

כשמבהירים דברים, אין ציפיות.

החכמה היא להבהיר במחשבה תחילה.