אני לא רוצה להשליך אוכל, ומצד שני לא להעיר לנכדים שיאכלו

אני סבתא עובדת. ילדי ונכדי מגיעים אלי רק בשבתות, לאכול את הסעודות.

בשבת, כולנו יחד והאווירה נעימה מאוד.

רק דבר אחד מעכיר את האוירה, וזה שחלק מהנכדים לא מחונכים. אני מגישה לשולחן לכל אחד צלחת עם מנה ראשונה, ואחר כך מנה שנייה, וכל מנה יקרה יותר מהשנייה, וחלק מהם, בלי למצמץ, משאירים בצלחת ולא אוכלים הכול.

אני מעירה להם על כך, אבל זה לא עוזר לי. הם משאירים וזהו.

הייתי חושבת שההורים שלהם חייבים לומר להם לסיים מה שקיבלו, אבל לא. כמו בבית שלהם, ההורים לא מתערבים בכלל.

כך יוצא שאני משליכה חלק גדול מהאוכל, וזה ממש ממש חבל לי.

לא נעים לי להעיר כל הזמן ולומר להם.

מה אני יכולה לעשות?

* * *

להעיר חבל. אנשים לא אוהבים שמעירים להם. ואת בוודאי כבר הערת עד כה לא מעט.

מצד שני להשליך אוכל, חבל. גם עולה כסף רב וגם בל תשחית.

מה כן?

אני ממליצה מאד להגיש לילדים רק לפי אכלם. לא להכריח לאכול, גם לא להגיש לחינם.

במקום להגיש לכל אחד צלחת ובה כמות זהה של תבשיל,  מבלי לקחת בחשבון מה אוהבים ורוצים ומה לא – אפשר להביא את המאכלים בצלחת מרכזית גדולה, להניח לידך ולהגיש לכל אחד בצלחת את מה שהוא מבקש.

כך לא יתקלקלו המאכלים  וגם לא יישארו בצלחת.

כך לא תאביסי על הילדים את מה שאינם אוהבים, ומצד שני לא תעירי הערות ותעשי פרצופים.