טורים אישיים - כללי

7 שנים הלכה חני בגיא צלמוות וסירבה להניח למוות להכתיב את מה שנותר מחייה. פרידה מחני וינרוט – במילותיה שלה

שמעתי על בעל תשובה שראה משפחה נערכת לקראת שבת, והתבטא: "זה נראה שאתם מתארגנים לקראת אירוע. מתלבשים יפה, אבל בסוף נשארים בבית". כמה שזה נכון! שבת המלכה היא "אירוע" בשבילנו

לא יארך הזמן עד שהגוזלים שלך יעזבו את הקן, יפרשו כנפיים ויעופו. אז, האפשרות שלך להדריך, לייעץ, ללמד ולהשפיע, תהיה מצומצמת מבחינת הכמות והאיכות. נצלי את הזמן כעת

אני מחליטה להפסיק לחפש בחוץ את הצרכים שלי, וקודם כל לוקחת אחריות באמת למלא אותם בעצמי, בכוח בחירתי

אני מעריצה את גילה שהגיע למקום הזה שיודעת לשמוח על הדברים שהיא כן עומדת בהם, גם אם היא לא ברמה של "הבתים המצוחצחים האלה"

איך נכון יהיה להציג דמויות כאלה? מאיזה שבח היית מתחילה לתאר אותן? אולי לפי שם המשפחה ממנה הגיעו? אולי מהתואר שלהן? אולי מהדרגה שלהן בקריירה? אולי מהקשר שלהן לדמויות מובילות אחרות?

מגפת הקורונה, עסקים פרטיים בקריסה, איומים בטחונים – ומה מעניין את הממשלה? חתולים ולוויתנים. איך זה שנותנים לרע"מ תקציב עתק, למול ביטול סבסוד מעונות יום וזעקת מערכת הבריאות בפני קריסה? גלעד שמואלי עם כמה מילים נוקבות

"האדם הוא הנותן חינוך לבניו. אם אנו רוצים לעמוד על אופיו של אדם ולדעת את תוך תוכו, עלינו לראות איזה חינוך הוא נותן לבניו"

חסד הוא התרחבות, אהבה וחיבור. אך אם הוא לא מאוזן – הוא עלול לעשות בדיוק להיפך, ולהרחיק אותנו מהזולת

"עכשיו בבית, בשקט שלנו, במקום שאין קהל ואין יציע. אף אחד לא רואה ולא יודע. במקום הזה אני עושה מעשים קטנים: מברכת ברכת המזון עם ילד, מסדרת עוד קצת את המטפחת, רוצה לצרוח על הילד אבל שותקת. רוצה לברוח לתוך הפוך ובמקום זה יושבת עם בעלי לכוס קפה של ביחד. מרים אפללו במילים שאסור להחמיץ

השבח מיוחס להורים שגידלו ילד מוצלח. כשהילד מצליח - זו הצלחה של ההורים. הם מתגדלים מכך. כשאת מגדלת – את בעצמך מתגדלת

פשפשי המיטה, כמה לא נעים להכיר. מאז שהגיע הפשפש הראשון לביתנו – הוא החל להתרבות בצורה לא נשלטת

"נראה שתרומות הכליה שרווחות בחברה הדתית מגיעות מתוך אתוס, כמו אלו שהסתננו בעבר לסלע האדום וחזרו עטורי תהילה", טוענת כתבת 'הארץ' בטור פוגעני והזוי. מיכל אריאלי בתגובה פותחת צוהר קטנטן לעולמם של תורמי הכליות – עולם מופלא של הצלת חיים

הפרשיות בראשית-נח-לך לך הן חטיבה אחת של הדרכה עמוקה לתחילת השנה, כיצד להשאיר את הנשמה בחיים

חוה שמילוביץ בשיעור מרתק בהשראת פרשת לך לך: כך תוכלי לשחרר משקעי עבר, ולצעוד לעבר מימוש הפוטנציאל הנשמתי שלך

קראתי על הפרויקט בעלון הידברות, ולא העליתי על דעתי שתוך זמן קצר אהפוך להיות חלק ממנו. שולי שמואלי מספרת על אתר 70 שאלות קשות ביהדות, הדרך אליו – והתוצאה המדהימה

שיתוף מתוך הקליניקה: איך אני מאזנת את העומס, ושומרת על רוגע פנימי ועל יציבות רגשית, בכל מציאות?

"יש נשים שממש בוכות בתפילות, יש להן מעיין של דמעות", אמרתי לבתי, זו שכן באה איתי לתפילה בסך הכל בת שתיים עשרה. "כיף להן", היא ענתה בתגובה

תגידי... מה חשבת לעשות עם כל הגדוּלה הזו? לשמור אותה רק לעצמך? לא חבל? אישה גדולה - מגדלת. מה שאת - עשי לאחרים

"כשחושבים על זה ברצינות - זה חתיכת ניסיון", אומרת ורון, "להיות תלויה, להרים עיניים לשמיים, לזכור שכלום לא שלי". צפו

בכנות מיוחדת, חושף הרב שמואל פולק את שנות נערותו ובחרותו, וקורא לכל אחד מאיתנו: "הקב"ה לא לקח אוסף של בעיות ועשה מזה משפחה ותקע אותך שם. יש לקב"ה תכנית אישית איתך, עם הנשמה שלך"

"כל המדיניות המלטפת לא מביאה ליטוף מהצד השני", אומרת ורון, "זאת תוצאה של תרבות. המדיניות הרכרוכית של משטרת ישראל מביאה עוד אלימות". צפו

ויעקב הלך לדרכו - ההליכה הזו שמתארים היא הליכה לא פשוטה, מניסיון לניסיון", אומרת ורון, "כל אחד עובר כמה מיני תלאות - קצת כמו יעקב אבינו". צפו

השנה הזו היא שנה חדשה לגמרי, ויש לנו אולי שליחות חדשה, וגם כוחות חדשים. השנה הזו תגלה לנו למה אנחנו מסוגלים

מתחילים את השנה בהשראת פרשת בראשית: חוה שמילוביץ עם טיפים להתחלות חדשות

כשאת גדלה בגוף, ברור לך שאת קונה בגד במידה מתאימה ולא לובשת את הבגדים שקטנים עליך, נכון? עשי כך גם ברוחניות, בידיעת דברי התורה, הכרת המקור לאורחות חייך

שירי פריאנט עברה למושב אמיד בצפון וראתה איך לכולם סביבה יש בתים מפוארים ורק היא חיה ביחידת דיור צנועה עם הרבה חובות ומעט מאוד כספים. היא כבר התחילה לחשוב שזה הגורל שלה, עד שגילתה ש...

"תשמעי, אני בשוק. איזה מזל שהתקשרת! מה שאת מספרת הוא פשוט נורא. בחיים לא הייתי פוגעת בך ככה! אני מצטערת! אני אספר לך מה באמת היה מהצד שלי, ותביני"

בניתם מנהרה, התעסקתם עם לוגיסטיקה הנדסאית מורכבת. איפה נכשלתם? ביום שאחרי! יצאתם החוצה לדרור ולא מצאתם מלפפון וגזר לאכול. לא מצאתם קורת גג? זו הבעיה שלכם? כל הומלס מצליח לאלתר לעצמו איזה חורשה או יער להתמקם בה. להחביא עשר טון חול הצלחתם, וכמה ופלים לא הבנתם שעליכם לקחת איתכם?!

לקראת יום כיפור, שירי פריאנט עושה חשבון נפש עם האישה שילדה ונטשה אותה