טורים אישיים - כללי

סכסוכים פנים קואליציוניים, הקו שחצה עמר בר לב, ורגעים אנושיים מרגעים. גבי שניידר בטור אישי על השבוע הפוליטי

איך יתכן שיעקב אבינו זכה לחיות ולשמחה, דווקא בשנותיו בארץ מצרים? לעתים ניתן לגלות את אור האמת דווקא במקום החשוך ביותר בעולם

כמה קל ליפול במלכודת הזאת ולהרגיש שהילדים צריכים לרפא את הפצעים שלנו, לתת לנו את הכוח שחסר בנו. אבל, אם נסתכל רגע בכנות במראה, אז לא

"תדעו לכן! הגלות החרדית הכי עמוקה, זו הגלות שלקחה מאתנו שש מאות ושלוש עשרה מתנות של הדרכה, והפכה אותן לשש מאות ושלושה עשר תנאים לאהבה'". חיה הרצברג בטור מיוחד על נפילות

עד היום אני "חולמת" להיות מישהי אחרת: חרדית מבית, מרוקאית אותנטית, תושבת יהודה ושומרון המחוברת לטבע, ירושלמית במקור או אמנית חוזרת בתשובה תושבת צפת. גם אצלכן זה ככה?

"הצד הערבי יודע טוב טוב שז מלחמת דת", אומרת ורון, "מדינת כל אזרחיה זו המצאה של מיעוט הזוי, מפקירים אותנו בטחונית, כלכלית ומוסרית". צפו

"פגשתי אותה בגינה, ילדה בת 9 עם פיגור. ואז הגעת את, אמא שלה, ונתת לי שיעור עמוק לחיים"

יפה יעשה השופט אורי שוהם, שקרא לשר הדתות להדיח את כבוד הראשון לציון הגר"י יוסף, אם יתנצל בשער בת רבים. הרב ד"ר רצון ערוסי מסביר

כל אחד מאתנו תמיד מחויב למישהו. כשאתה  ילד - יש לך הורים, כשאתה נשוי - יש לך אישה, וכשאתה אבא - יש לך ילדים. כך לאורך כל הדרך יש דמות קרובה שבשבילה צריך "להיות בסדר"

איך רישום לצהרון ותכניות תל"ן הופכות את החוק לרחוק מאוד מלהיות "חינם", והאם יש לכך פתרון? צפו

7 שנים הלכה חני בגיא צלמוות וסירבה להניח למוות להכתיב את מה שנותר מחייה. פרידה מחני וינרוט – במילותיה שלה

שמעתי על בעל תשובה שראה משפחה נערכת לקראת שבת, והתבטא: "זה נראה שאתם מתארגנים לקראת אירוע. מתלבשים יפה, אבל בסוף נשארים בבית". כמה שזה נכון! שבת המלכה היא "אירוע" בשבילנו

לא יארך הזמן עד שהגוזלים שלך יעזבו את הקן, יפרשו כנפיים ויעופו. אז, האפשרות שלך להדריך, לייעץ, ללמד ולהשפיע, תהיה מצומצמת מבחינת הכמות והאיכות. נצלי את הזמן כעת

אני מחליטה להפסיק לחפש בחוץ את הצרכים שלי, וקודם כל לוקחת אחריות באמת למלא אותם בעצמי, בכוח בחירתי

אני מעריצה את גילה שהגיע למקום הזה שיודעת לשמוח על הדברים שהיא כן עומדת בהם, גם אם היא לא ברמה של "הבתים המצוחצחים האלה"

איך נכון יהיה להציג דמויות כאלה? מאיזה שבח היית מתחילה לתאר אותן? אולי לפי שם המשפחה ממנה הגיעו? אולי מהתואר שלהן? אולי מהדרגה שלהן בקריירה? אולי מהקשר שלהן לדמויות מובילות אחרות?

מגפת הקורונה, עסקים פרטיים בקריסה, איומים בטחונים – ומה מעניין את הממשלה? חתולים ולוויתנים. איך זה שנותנים לרע"מ תקציב עתק, למול ביטול סבסוד מעונות יום וזעקת מערכת הבריאות בפני קריסה? גלעד שמואלי עם כמה מילים נוקבות

"האדם הוא הנותן חינוך לבניו. אם אנו רוצים לעמוד על אופיו של אדם ולדעת את תוך תוכו, עלינו לראות איזה חינוך הוא נותן לבניו"

חסד הוא התרחבות, אהבה וחיבור. אך אם הוא לא מאוזן – הוא עלול לעשות בדיוק להיפך, ולהרחיק אותנו מהזולת

"עכשיו בבית, בשקט שלנו, במקום שאין קהל ואין יציע. אף אחד לא רואה ולא יודע. במקום הזה אני עושה מעשים קטנים: מברכת ברכת המזון עם ילד, מסדרת עוד קצת את המטפחת, רוצה לצרוח על הילד אבל שותקת. רוצה לברוח לתוך הפוך ובמקום זה יושבת עם בעלי לכוס קפה של ביחד. מרים אפללו במילים שאסור להחמיץ

השבח מיוחס להורים שגידלו ילד מוצלח. כשהילד מצליח - זו הצלחה של ההורים. הם מתגדלים מכך. כשאת מגדלת – את בעצמך מתגדלת

פשפשי המיטה, כמה לא נעים להכיר. מאז שהגיע הפשפש הראשון לביתנו – הוא החל להתרבות בצורה לא נשלטת

"נראה שתרומות הכליה שרווחות בחברה הדתית מגיעות מתוך אתוס, כמו אלו שהסתננו בעבר לסלע האדום וחזרו עטורי תהילה", טוענת כתבת 'הארץ' בטור פוגעני והזוי. מיכל אריאלי בתגובה פותחת צוהר קטנטן לעולמם של תורמי הכליות – עולם מופלא של הצלת חיים

הפרשיות בראשית-נח-לך לך הן חטיבה אחת של הדרכה עמוקה לתחילת השנה, כיצד להשאיר את הנשמה בחיים

חוה שמילוביץ בשיעור מרתק בהשראת פרשת לך לך: כך תוכלי לשחרר משקעי עבר, ולצעוד לעבר מימוש הפוטנציאל הנשמתי שלך

קראתי על הפרויקט בעלון הידברות, ולא העליתי על דעתי שתוך זמן קצר אהפוך להיות חלק ממנו. שולי שמואלי מספרת על אתר 70 שאלות קשות ביהדות, הדרך אליו – והתוצאה המדהימה

שיתוף מתוך הקליניקה: איך אני מאזנת את העומס, ושומרת על רוגע פנימי ועל יציבות רגשית, בכל מציאות?

"יש נשים שממש בוכות בתפילות, יש להן מעיין של דמעות", אמרתי לבתי, זו שכן באה איתי לתפילה בסך הכל בת שתיים עשרה. "כיף להן", היא ענתה בתגובה

תגידי... מה חשבת לעשות עם כל הגדוּלה הזו? לשמור אותה רק לעצמך? לא חבל? אישה גדולה - מגדלת. מה שאת - עשי לאחרים

"כשחושבים על זה ברצינות - זה חתיכת ניסיון", אומרת ורון, "להיות תלויה, להרים עיניים לשמיים, לזכור שכלום לא שלי". צפו