למה תהליך טיפולי מיועד אך ורק לאמיצים?

סגרתי את המחשב בסיום ההרצאה,

לפתע היא הרימה את היד ובקול רועד אמרה שרוצה להוסיף משהו.

זה היה שבוע שעבר בהרצאה לנשים אחרי לידה שהעברתי באחד המלונות המפורסמים בארץ.

"כן, בבקשה" אמרתי לה ואז היא נעמדה, הסתכלה על הקהל ופתחה בקול רועד.

"אני רוצה לשתף משהו אישי ואני רוצה לשתף אותו בקול לטובת כולן.

לפני 5 שנים עברתי לידה טראומטית ומאז יש לי הרבה פחדים וחוסר סבלנות.

אני לא מתביישת לומר שהיום אני לוקחת כדורי הרגעה כדי לתפקד ולהיות אמא טובה

ואני רוצה להגיד את זה כאן בקול - אל תהיו חכמות בלילה.

קשה לכן? תיעזרו.

צריכות עזרה? תקחו.

אל תתביישו.

זה החיים שלכן".

שמעתי את קריאות האהדה מהקהל,

אבל רגע לפני שאמרתי לה שאני כל כך מעריכה אותה,

עלו לי כמה דמעות מלוחות בזווית העין.

כמה את חכמה, יקירתי.

העולם שייך לאמיצים, ההצלחה שייכת לאנשים

שמפסיקים להיות פרווה.

האנשים האלה שמוכנים להזיע, לעבוד קשה,

לצאת מאיזור הנוחות ולעשות את הדברים שלא תמיד נעימים עבורם,

כדי לחיות את החיים שהם רוצים להעניק לאהובים להם ולעצמם.

ללכת לתהליך טיפולי זה לא נוח.

לעמוד ולומר לעצמי מול המראה, אני זקוקה לעזרה,

זה צעד ששייך לאמיצים. אני רואה את זה כל השבוע

בנשים שמצטרפות לתוכניות הליווי שלנו.

זה צעד לאלה שמוכנים לדרוך גם בחוסר נוחות,

שמוכנים להזיע, לעבוד קשה,

לעשות את הדברים שלא תמיד נעימים עבורם,

כדי לחיות את החיים שהם רוצים להעניק לאהובים להם ולעצמם.

כדי להיות חופשיים ממעצורים ולחיות באמת.

אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת -

איזה צעד את צריכה לעשות כדי לצאת מאזור הנוחות ולעזור לעצמך?

קדימה, תפשילי שרוולים, צאי לשטח.

לחיי האומץ החדשים שלך.

אביטל אוחיון היא מטפלת במוסיקה M.A, מומחית לחיזוק הביטחון העצמי ומייסדת בית הספר לאימון טיפולי בשילוב אומנויות.