פיתוח האישיות

אשליית הדחיינות – מאמר שני בסדרה

אותן סיבות שגרמו לו להימנע היום מלהתחיל את העבודה – לא תתפוגגנה מחר. אדרבה, מחר יהיה גרוע יותר בגלל שכעת הוא כבר 'מקצוען' המורגל בדחיינות

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

טיבם של תהליכים בחיינו, שהם אינם מתחילים ומסתיימים ברגע אחד. אדם שצריך להגיש עבודה, להשלים פרויקט או לבנות את הקשר עם בני משפחתו – לא יוכל לעשות זאת בבת אחת, ביום אחד. מטיבם של דברים, מדובר בתהליכים מתמשכים, שאת התוצאות שלהם לא מרגישים מיד, אלא לאחר פרק זמן ממושך.

במצב אידיאלי, אדם מתחיל את התהליך, וחותר להתקדמות באופן קבוע, יום אחרי יום. אבל אדם הסובל מדחיינות, עלול בהחלט לדחות את תחילת התהליך, מבלי שירגיש רגשות אשמה, מאחר שהוא משלה את עצמו ש"ממחר הוא באמת יתחיל בפרויקט!".

הנה אדם שצריך להגיש עבודה. כדי להשלים אותה, הוא זקוק לחודש של עבודה רציפה, אם יתקדם בכל יום קצת, צעד אחרי צעד. כאשר אותו אדם דוחה ביום הראשון את תחילת העבודה, הוא אינו רואה את התוצאות מיד, הרי גם אילו לא היה דוחה את תחילת העבודה – היא עדיין לא היתה מוכנה. כך שהוא בעצם אומר לעצמו: "לא נורא שעדיין לא התחלתי, אתחיל מחר – ואדביק את הפער!". זו האשליה שמתחזקת את הדחיינות.

הבעיה היא, שאותן סיבות שגרמו לו להימנע היום מלהתחיל את העבודה – לא תתפוגגנה מחר. אדרבה, מחר יהיה גרוע יותר, בגלל שכעת הוא כבר "מקצוען" המורגל בדחיינות. שלא לדבר על כך שאולי נראה לו שיום המחר יהיה פנוי ורגוע יותר, אך המציאות מוכיחה שלכל יום יש הטרדות והמשימות שצצות בו.

כך עשוי הדחיין למצוא את עצמו בעוד חודש – כשהוא אפילו לא התחיל להכין את העבודה, בזמן שאילו היה מתחיל בזמן ומתקדם בעקביות – כבר היה מסיים.

בגמרא (שבת פ"ח) מובא מאמר הקב"ה לבני ישראל בעת מתן תורה, "אם אתם מקבלים את התורה, מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם". והשאלה היא מדוע נאמר שם תהא קבורתכם ולא פה תהא?

וביאר הגר"ח שמואלביץ שהאדם קובר את כל הרעיונות, השאיפות והחלומות שלו "שם" - אי שם בעתיד. בהחלטה הזו ש"ממחר עושים שינוי!" קבור הכל.

 

חוסר ריכוז במטרה

במקרים אחרים, הדחיינות נגרמת כתוצאה מחוסר ריכוז במטרה. לדוגמה: אדם יודע שעליו להשלים משימה מסוימת במסגרת עבודתו, אולם אז, בדיוק אז, צצה לפתע שיחת טלפון שנראית לו חשובה במיוחד, ולכן הוא דוחה את העבודה – ועונה לשיחה החשובה. כאשר מדובר על מקרה חד פעמי – כמובן לא יקרה כלום, אבל אם נכפיל את המקרה הזה בחמישים – כבר מדובר על היווצרות של פער משמעותי בעבודה, פער שקשה עד בלתי אפשרי לגשר עליו!

 אדם מרשה לעצמו להפר את שגרת החיים שלו, רק בשביל אשליות – "זו רק שיחת טלפון אחת". בכל פעם מחדש הוא משכנע את עצמו, שאם הוא לא יגיב לשיחת טלפון, הוא עלול להחמיץ את הזדמנות חייו.

למעשה, האשליה הזו מבוססת על שורש עמוק בנפשו של האדם: הוא משלה את עצמו שהוא יקבל ביום מן הימים שיחת טלפון שתשנה את חייו, ובכל פעם מחדש הוא משוכנע שהשיחה הנוכחית היא היא השיחה המיוחלת. אילו היה מבין שחייו ישתנו רק באמצעות עבודה עקבית ורציפה, ועמידה במטלות היומיומיות המוטלות עליו – הוא היה מרפה מאשליות וניגש לעבודה אמיתית.

 

פחד מקבלת החלטות

כמו כן, לא פעם אנשים דוחים משימות חשובות, משום שהם חוששים שאין להם עדיין כל המידע הדרוש כדי לבצע אותן באופן מושלם. הם מרגישים שעליהם לבדוק עוד כמה פרטים, לברר כמה נושאים, לקבל את התמונה המלאה, ואז – יוכלו לגשת אל המשימה ולהשלים אותה.

כמובן, לפעמים אכן יש צורך לדחות את ביצועה של משימה מסויימת, עד שהתמונה תהיה בהירה דיה. אולם במקרים רבים אחרים, אם נבחן את עצמנו נגלה, שהסיבה שגורמת לנו להתרכז בחיפוש מידע נוסף – אינה נובעת אלא מתוך פחד לקבל החלטות. לפחד הזה, אנו מעניקים תדמית "הגיונית", כביכול אנו מבקשים לפעול ביסודיות ובמקצועיות, אולם לאמיתו של דבר – לא מיניה ולא מקצתיה: מדובר בפחד פשוט – ותו לא!

מובן שחשוב לפעול על סמך מידע מבוסס ומספיק, אולם צריך לדעת מתי לעצור את איסוף המידע – ולגשת לעשיה בפועל. אף פעם לא נוכל להגיע לוודאות מוחלטת ביחס לתוצאות מעשינו, אם לא נקום ונעשה את המעשים בפועל. יש למצוא ולזהות את הנקודה המדויקת בה הצטבר בידינו די מידע כדי להתחיל לפעול – גם אם התמונה עדיין אינה בהירה באופן מוחלט.

לדוגמה: אדם שמבקש לרכוש לעצמו מקצוע, בהחלט הגיוני שיברר מהן הדרישות של המקצוע, מהן הדרישות בתקופת הלימודים והאם הוא משער שביכולתו לעמוד בדרישות הללו. בהחלט הגיוני גם שהוא יבדוק האם ישנו ביקוש למקצוע הזה, והאם השכר מתגמל. אולם אחרי הבדיקות הללו – מגיע הרגע בו יש להתחיל לעשות מעשה: להתחיל ללמוד!

אם אותו אדם ימשיך לברר בלי סוף, וינסה לשער מראש מה הסיכויים לכך שהמקצוע יהיה מבוקש בעוד עשר שנים, תוך כדי שהוא מתייעץ עם כל אדם נוסף שעובר בסביבה – הוא לא יתחיל.

 

הצורך ב"שלמות" והפחד מהקושי

עוד סיבה לדחיינות: לפעמים אדם דוחה החלטות, משום שהוא רוצה לבצע כל משימה בצורה מושלמת. לכן הוא יעדיף לדחות את המשימה אם לדעתו הוא אינו יכול לבצע אותה כעת בשלמות, למועד אחר, בו לדעתו יוכל לבצע את המשימה באופן מושלם.

אולם האמת היא, שבמרבית המקרים, את מה שהאדם לא יכול לעשות באופן מושלם היום – הוא לא יוכל לעשות באופן מושלם גם מחר, ואפילו לא בעוד שבוע או חודש. הוא ימשיך לדחות שוב ושוב את ביצוע המשימה, ובסופו של דבר, במקום להגיע לתוצאות בלתי מושלמות – לא יגיע לתוצאות בכלל!

לפעמים, הרבה יותר נכון ויעיל להתחיל לפעול למעשה – גם אם אנחנו עדיין לא יודעים כיצד נפתור את הבעיות שתצוצנה בדרך. במקרים רבים יתברר שדווקא כשאנחנו נכנסים למצב רוח של עשיה ונמצאים בתנועה – אז אנו מוצאים את החכמה להתמודד עם המכשולים שבדרך, ולהגיע לתוצאות נהדרות.

לעומת זאת, כשהאדם עסוק במחשבה על כל הדברים שעלולים להשתבש, לא פעם הוא מעביר מסר סמוי לנפש שלו שהוא לעולם לא יצליח ועל בסיס זה הוא לא מנסה ומגיע למסקנה שגויה.

במקרה זה, הנפש תדחה את המשימה שנתפסת כקשה ומורכבת, גם אם לאמיתו של דבר מדובר במשימה שהאדם יכול לבצע אותה!

לסיכום: תוצאות בלתי מושלמות – עדיפות על פני העדר תוצאות!

תגיות:פיתוח האישיותדחיינות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה