הרב יצחק זילברשטיין

כשהבעתי את פליאתי על בקשה מוזרה שכזו, פרצה האשה בבכי מר ואמרה שהילד הזה הוא בנה-יחידה שקיבל זה עתה צו גיוס מהצבא הרוסי

רב הקהילה ביקש מראשי הקהילה למנות לו סגן, ושמותיהם של שני מועמדים עמדו על הפרק

"יש לך סימנים מובהקים שהיא אחותך"? שאל המפקד. האח לא איבד עשתונות

התדפק הסוחר הערבי על דלת ביתו של הרב לודמיר, וכשביקש לדבר עם בעל הבית - הודיעה לו הרעייה שהבעל נמצא בבית המדרש ואי אפשר עכשיו להפריע לו

"הוי רעייתי, מי יודע מי מחזיק את מי, אנחנו אותו באכילה ושתיה, או הוא אותנו בתורתו?!..."

התבדחויות כאלה יכולות להביא את החבר לקלל מרוב רוגז – ומי יודע מה יהיו התוצאות

דיינים שאין להם נגיעה – זוכים לרוח הקודש. גם בדורות האחרונים שמענו סיפור כזה...

למה החליטה הרבנית לוותר על הגשת תביעה בבית הדין כנגד המשרתת היתומה בביתה?

כשהוצע לרבי חיים יעקב לווין זצ"ל להתמודד על משרת הרבנות בירושלים – הוא סירב, כי זכר את דמעותיה של אימו האלמנה של אחד המועמדים האחרים...

למה פותחת פרשת משפטים דווקא בענייני עבד עברי? משל לאדם שאחד מילדיו מדאיג אותו בהתנהגותו...

בחור בן 18 בא להתייעץ עם רופא על בעיית ההרטבה ממנה סבל. הרופא הציע פתרון רוחני – שאכן פעל את פעולתו

רופאה נקלעה לדילמה קשה: האם לבצע החייאה בבעלה השרוי זה שנים במצב של צמח?

מה לימדה אסתר המלכה את עם ישראל, ומה הקשר בין זה לבין עונשו של עבד עברי?

"הרהרתי לעצמי ועשיתי חשבון נפש: אם אלך לתפילה, ולא אטפל בילדה, עלולה רעייתי הרבנית להתעורר ולהתרגז על הילדה על לא עוול בכפה, ואני אהיה הגורם לכך"

מסופר, שלפני כמה מאות שנים כאשר פרצה 'המגיפה השחורה' בחו"ל, ופגעה ברבבות גויים, ניצלו היהודים ממנה באופן נסי ואיש מהם לא נפגע

בית העלמין, כך התברר לה לפתע, משתייך לדת הנוצרית. סחרחורת נוראה פקדה אותה למול המחזה המזוויע, ולמול עצם המחשבה המחרידה שאולי היא בעצמה, האשה החרדית מירושלים, אינה אלא נוצרייה

הקצין ביקש לדעת היכן המוהל והשוחט. הרב גלינסקי הכחיש בתוקף את 'המידע המוטעה' שנמסר למשטרה. "היעלה על דעתך, אדוני הקצין, שאנחנו נמול את ילדינו כאשר המשטרה שלכם אסרה עלינו לעשות זאת?", היתמם

"הייתי מעורב בתאונת דרכים קטלנית, ולבד מאיש אחד לא היו עדים לתאונה, כך שאי אפשר היה להאשים אותי במאומה. והנה, העד הזה נהרג רח"ל אף הוא בתאונה אחרת, וכששמעתי זאת פלטתי מפי את המילים ברוך השם"

בסוף התפילה ראה המתפלל את שֶקָרה לו, ונפל ארצה מתעלף מגודל האסון. כל כסף החתונה היה בכיס מעילו, ועתה נשאר ריק

הרב: "היהודי הלז, נהג המונית, באמת עשה כל מה שהיה מסוגל לעשות. היו לו בבית הרבה ילדים, והוא חייב על פי דין תורה לפרנסם"