הרב יצחק זילברשטיין
הרב התנדב לשמש כעורך הדין של היתומה
למה החליטה הרבנית לוותר על הגשת תביעה בבית הדין כנגד המשרתת היתומה בביתה?
- משה מיכאל צורן / עלינו לשבח
- י"ג תמוז התשע"ו
"כל אלמנה ויתום לא תענון" (שמות כ"ב כ"א)
על מידת רחמנותם של גדולי הדורות על יתומים ואלמנות התפרסמו סיפורים רבים לאין מספר ולמרות זאת יש בנותן עניין להביא בכאן את הסיפור שלא התפרסם דיו על הגאון רבי צבי ברוידא זצ"ל.
בביתו של רבי צבי היתה יתומה שעשתה את עבודות הבית במשך תקופה ארוכה. ויהי היום וגניבות רבות פקדו את בית המשפחה וחשדה של הרבנית נפל על המשרתת היתומה שנתנה עיניה בכספים ובפריטי הזהב היקרים שנעלמו בפתע פתאום.
כשהתייעצה הרבנית עם בעלה הגאון האם מותר לה לקרוא את היתומה לדין תורה, השיב לה גאון המוסר בחיוב, ואכן ניקבע תאריך לדיון בבית הדין.
כשהגיע היום המיועד והרבנית התכוננה לצאת מביתה לעבר בית הדין, ראתה לפתע שגם בעלה לובש את מעילו ומתכונן לצאת מהבית.
"לאן אתה הולך"? שאלה.
"לבית הדין", השיב.
הרבנית חשבה שבעלה מתכונן לסייע בעדה בדיון בפני הרבנים ולכן אמרה לו: "אני חושבת שאסתדר לבד. אינך צריך להטריח עצמך".
"אינני מתכונן לעזור לך. אני הולך לטעון את טענותיה של היתומה, שהרי אין מי שיעזור לה"...
משראתה הרבנית כך, והבינה שבמצב כזה אין לה סיכויים רבים לזכות בדין, העדיפה להישאר בבית ולא לתבוע את היתומה כלל...