זוגיות

כאן יכולה להיות "שעתם הגדולה" של בני הזוג. אם הם ישכילו לתת כתף תומכת בשעה זו, שעת המשבר תיחרט כחוויה זוגית ייחודית

כשאתם מדברים בכבוד, מקשיבים באמת ושומרים על גבולות אישיים מכבדים - אתם לא רק משפרים את חייכם, אתם כותבים תסריט בריא שישמש את הילדים שלכם להקמת ביתם שלהם

"כשחיים שנים בתוך דרמה רגשית מתמשכת, הסבל נעשה כמו מוזיקת רקע קבועה. הטוב שקט מדי, מרגיש מאיים בריקנות אימתנית. גם כשכבר מתרחשים רגעים טובים, הגוף ממהר 'להחזיר את הצליל המוכר'"

הנותן מתנה לחברו יכול לומר לו: "אם תשתמש כראוי במתנתי על פי כל ההוראות, תיהנה ממנה", אך מה פתאום שהחבר ימשיך ויאמר: "אם לא תשתמש במתנתי כראוי – היא תזיק לך"?!

"הפסוק 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו' מקבל כאן משמעות חדשה. זו לא רק עזיבה פיזית של בית ההורים, אלא עזיבה פנימית של הצורך הנואש באישור שלהם, ובחירה להיות גבר"

הוא פנה לנפטרת ואמר לה: "את רואה את בית הכנסת הזה? את מאות המתפללים שגודשים אותו מידי יום, שותים משהו חם ומתפללים באהבה? כל זה שלך!"

כשאחד מבני הזוג אומר "אני מצטער שזה גרם לך כאב", גם אם הוא חושב שלא טעה, הוא פותח דלת לתיקון רגשי. הסליחה אומרת: "אני רואה אותך, ואני רוצה לתקן"

ואז הגיע השלב שבו ההתלבטות לא הייתה קלה. הרגשתי שאני צריך לקרוע את עצמי מעיקרון שדבקתי בו בקנאות במשך לא מעט שנים. לא נותר לי אלא להבין ש"ביטולה הוא קיומה", ושאני לא יכול למנוע ממנה דבר כל כך חשוב לה, רק כיוון שיש לי עיקרון אישי

האם נכון שבני הזוג ילכו לקניות ביחד? הרב אליהו נקש מסביר

"הפגיעה תמיד נובעת מניתוק מעצמי, מהלב שלי, ואז כמובן גם ניתוק מבן הזוג ומהקשר. התיקון מחבר אותי מחדש לעצמי דרך מודעות לכאב הפנימי. אל תברחו מהר מהכאב"

"אני רוצה את שניהם. אני רוצה להיות מושפעת ממנו, להרגיש אותו ולקבל ממנו כוחות, אבל גם להרגיש שיש לי עמוד שדרה משלי, שאני מחזיקה את עצמי גם כשהוא לא זמין"

כל המקומות האלה, שבהם אתה כועס עליה, הם בעצם אלה שבהם אתה צריך לעבוד על עצמך. השאלה היא לא מה לא קיבלת, אלא מה אתה יכול לתת

ללמוד מניסיון של אחרים – זה מקסים ואמיתי. להיעזר באנשי מקצוע – זה מצוין. אבל בסופו של דבר, האחריות היא שלך

יחסים מורכבים עם המשפחה המורחבת אינם מורגשים כל כך בימי החול. בחגים יש הזדמנויות רבות למפגש, ויש כאלה שלא בדיוק מתמודדים היטב עם בני משפחתם או עם בני משפחתו של בן הזוג. מה עושים?

"את חייבת לקחת את עצמך בידיים. ואם את לא תעשי, אני אעשה בשבילך. אני לא צריכה עוד בת דודה רווקה זקנה". "נופר, את אמורה להיות בצד שלי!"

לפעמים התפקידים שאנחנו לובשים כדי לשרוד הם בדיוק אלו שחונקים אותנו. רק כשמוכנים לשחרר אותם, ניתן לגלות מי אנחנו באמת

לאט לאט אורו עיניו של הבחור, וניכר שהדברים מחוללים אצלו שינוי פנימי בתפיסה. "יקירי", פניתי אליו, "האם אתה רוצה להסתכל על הבריחה כטראומה או כנס גלוי?"

איך כל ריב קטן הופך לשדה קרב: מה באמת מסתתר מאחורי השתיקות, הצעקות וההתרחקויות?