"אני לא מוכנה יותר בחיים להיות תלויה בו. לא רוצה להיות נזקקת"

"אני מרגישה שאני כל הזמן מחכה לו", לחשה אסתר. "וזה לא עובד… אני מנסה להיות חזקה, ופשוט מרגישה ריקה כל כך ", הוסיפה.

"למה את מתכוונת?", שאלתי.

"אני כל הזמן דורשת ממנו ובאה אליו בטענות, ואני עקבית ולא נשברת, מחזיקה חזק מאוד את המקום הזה, וזה פשוט לא עובד לי…", אסתר התחילה לדמוע.

"הכוח שלך כאישה לא נמצא במילים, בלחץ או בדרישות, אלא ביכולת הכל כך טבעית ובריאה שלך להתחבר לעצמך ולהרגיש את ההזדקקות שלך. לתת להזדקקות הזו מקום אמיתי, ולא להתנצל על החסך", אמרתי לה.

"אני נזקקת? אני לא מוכנה יותר בחיים להיות תלויה בו. נפגעתי ממנו כל כך הרבה פעמים. אני לא זקוקה ממנו לכלום, אני לא אהיה חלשה יותר מולו", אסתר הרימה את הקול. היא הייתה נסערת כל כך.

"להיות פגיעה בקשר זו לא חולשה", עניתי.

"אני מוכנה להיות בקשר אך ורק כאשה חזקה, ואז אוכל לקבל ממנו, אני לא מוכנה להיות מושפעת מאריאל כשאני פגיעה. זה מחזיר אותי לכל הפעמים שנפגעתי ממנו", היא המשיכה לכעוס.

"הרבה נשים חושבות הרבה פעמים שהן חייבות להיות מלאות, שלמות וחזקות על מנת שמישהו אחר יוכל לתת להן, אבל האמת היא אחרת.

"אי אפשר למלא כוס מלאה. רק כשאת מאפשרת לעצמך להיות חסרה, פגיעה ונזקקת, אז את יוצרת חיבור פנימי, מקום שבו הלב שלך פתוח, ואת מאפשרת לעצמך לקבל בלי לדרוש, פשוט להיות. את לא תוכלי לאפשר לאריאל להעניק לך את מה שאת בעצמך לא מאפשרת לעצמך להרגיש".

"איך אני אמורה להתחיל?", שאלה אסתר.

"בשלב הראשון להתחיל ללמוד למה את זקוקה, בלי קשר בכלל לאריאל. כל מיני משפטים כמו: 'אני זקוקה להקשבה שלי, זקוקה לעצמי, זקוקה ללב שלי, זקוקה לנוכחות שלי ולמרחב הפנימי שלי'. את חייבת להבין, זו לא דרישה חיצונית בכלל מאריאל, אלא הצהרה פנימית אמיצה".

"מה זו ההצהרה הזו?", שאלה.

"הצהרה שאני קיימת, אני משמעותית, אני מאפשרת לעצמי להרגיש ולחיות ואני מזמינה את מה שבתוכי להיות חלק מהקשר. כשאת מתחברת להרגשה הפנימית הזו, משהו בתוכך מתחיל להרגיש נוכח. את רואה את הפוטנציאל של הקשר שלך עם אריאל, את הזיכרונות הראשונים שלכם, את מי שהוא יכול להיות באמת. התנועה הזו בנפש שלך תאפשר לו להיות נוכח, לתת ולהפתיע.

"ככה את פותחת את הלב שלך, והעולם מגיב. התהליך הזה מתחיל תמיד מבפנים. מהלב שלך, מהחיבור הפנימי שלך אל עצמך. כשאת נוכחת, קשובה ומודה על מה שיש, גם על הדברים הקטנים הפשוטים, את יוצרת מציאות חדשה: יותר פתיחות, חום ואהבה, גם אליו וגם אל עצמך".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן