הרב דן טיומקין

בחינוך, כמו ביישור שיניים, צריך תהליך, וזה מחייב סבלנות, עקביות והתמדה. ויש עוד כמה דברים שאפשר ללמוד מהפלטה לשיניים

לפעמים נראה כאילו חינוך הוא רק חסד שעושים עם הדור הבא בכך שמעבירים להם את הערכים שלנו. אבל זה לא נכון. אם אנחנו תקועים, זה לא יעבוד

תפקידנו כהורים אינו רק לעזור לילדים שלא להסתבך, אלא לנסות להרים את נקודת המבט של הילדים מעל טרדות היומיום, ולנסות להצית ולעורר אצלם שאיפה לגדלוּת והכרה שיש בהם ניצוץ קדוש

טראמפ הוא אדם כוחני מאוד. אפשר לאהוב או לא לאהוב את הסגנון שלו, אבל את הכוחניות שלו הוא הצליח לנתב למקומות טובים: הוא התעשר, נהיה נשיא ארה"ב, והוא גם ידיד העם היהודי

האדם יונק את שורשיו ואת כוחותיו הרוחניים מן המקום שבו הוא חי. אנחנו לא עצים, ויש לנו יכולת לזוז, להתקדם, לשנות מיקום

יש נשמות שעבורן המסע הזה הוא מחויב. יש להן ניצוצות לאסוף דווקא משם

בעולם הפנטזיה, עם משאבים בלתי מוגבלים של זמן וכסף, היינו יכולים לעשות עבודה נהדרת. אבל בעולמנו האמיתי, זה לא בדיוק עובד ככה. קצב החיים מהיר מדי, העומס עלינו עצום, ויש לזה מחירים

מתחת לכותרת הספר "בוסר המלאכים" של הרב דן טיומקין כתובה שורה אחת: "ארגז כלים להורי המתבגר". שורה שלא מבטאת מספיק את מה שהספר הולך להעניק לכם. לא מדובר בארגז - מדובר במכולה. "בוסר המלאכים" הוא ספר חובה לכל הורה, וההשפעה שלו תלך אתכם עוד שנים קדימה

זו ההזדמנות ללמד את הילד שיעור חשוב: תמיד אפשר להתחיל מחדש, ואדרבה. צריך לייחל לזה, לצפות לזה, וכשזה מגיע, לא להרוס את הרגע המיוחד

כשחז"ל אמרו: "שכן טוב", הם לא התכוונו לומר שזכה מי שזכה, אלא התכוונו שכל אחד צריך להפוך את עצמו להיות כזה שכן! תהפוך את עצמך לשכן טוב

כל אחד הוא צומת מיוחד של חיים: שילוב חד-פעמי של ידע, ניסיון חיים, תחומי עניין, חוויות, שאלות ואמונות. זה היסוד של השליחות שלנו

העיקר בחינוך הוא ה"ימין המקרבת", כמו שהדריכו גדולי ישראל. אבל איך זה מסתדר עם המצווה להוכיח? איך אפשר להתעלם מהמצווה הזו?

כל מחשבה שבאה להשכיח מאיתנו את היסוד הזה, היא סתם עצת היצר הרע, ועל זה אנחנו מתפללים: "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו". איזהו שטן שמאחרינו? אלו דברי היצר הרע, שבאים לייאש אותנו

פקידנו כהורים לנערים בגיל ההתבגרות אינו לכפות, אלא ללמד את ילדינו לקחת את האחריות ולהפעיל את השריר הזה בעצמם

לא קל להיות הורה ומחנך, כי צריך להחזיק את שתי ההגדרות הסותרות (אך המשלימות) האלו, כדי לשמור על איזון ולהצליח בחינוך

עצתו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל לאם שדאגה מהמצב הנפשי של בתה

החיים הם לא עלון. החיים האמיתיים מורכבים יותר, ויש בהם תהליכים שמחייבים סבלנות. ההתעלמות מהם גורמת לציפיות לא ריאליות

ההצלה הכי גדולה בעולם הגיעה בזכות התפילה. בואו נעשה מאמץ

השורה התחתונה זהה. לא צריך מדריכי נוער, יש הורים! ואם ההורים יבינו את נקודת החולי של הילדים, בגלל הטראומות שעברו, ויצליחו לשנות גישה, משיפוטיות מבקרת – לאהבה מקבלת, זה יקרין וישפיע על הילדים