"אבל אני עושה בשבילה הכל, ויתרתי על החיים שלי!"
"כשאתה נעלם ומרצה, כשאתה הופך ל'רואה ואינו נראה' בבית, אתה מונע ממנה את הדבר שהיא הכי זקוקה לו בעולם: עמוד שדרה"
"כשאתה נעלם ומרצה, כשאתה הופך ל'רואה ואינו נראה' בבית, אתה מונע ממנה את הדבר שהיא הכי זקוקה לו בעולם: עמוד שדרה"
"הסיטואציה הזו בסלון היא רק טריגר, ומי שמנהל עכשיו את השיחה בינכם אלו פצעי הילדות שלכם. אותם פצעים עדינים וסמויים מן העין שכולנו נושאים איתנו"
למה אנחנו ממהרים לאמץ כל ביקורת שמוטחת בנו? שיחה על הדפוס ההרסני של נטישה עצמית, עזיבת הקורבנות וההסכמה להיות ראויה לאהבה גם כשאת לא מושלמת
היא מייצרת דרמה כדי שיראו אותה, הוא נאטם וקופא כדי לא להיפגע. למה המגננות שהצילו אותנו בעבר מחרבות את הזוגיות שלנו בהווה, ואיך עוברים ממסילת הישרדות למסילה של התקשרות וריפוי?
"כשאנחנו חושבים: 'אם רק היית מבין אותי', 'אם רק היית משתנה' או 'אם רק היית יודע איך לאהוב אותי', אנחנו פשוט מוסרים את המפתח ואת הכוח של הרווחה הפנימית שלנו לידיו של מישהו אחר"
"קשה לנו להתכנס לרגע ההווה, כי יש לנו רצון כפייתי להיות כבר בעתיד כדי לפתור אותו; לדעת מה יקרה, כי כך נוכל לשלוט בו, שיתנהל בדיוק לפי הרצון שלנו"
"השכל שלכם עסוק כל כך בשאלה מי צודק, מי תרם יותר, מי עובד קשה יותר, איך מסתדרים כלכלית– שהוא שוכח לשאול שאלה אחת פשוטה: למה אנחנו בכלל ביחד?"
"אנחנו רגילים לחשוב שזוגיות טובה מבוססת על נתינה אינסופית, אבל האמת היא שאהבה מתחילה דווקא ביכולת לפנות מקום"
"לפני שאת נכנסת לשיחה איתו, תעשי 'דיוק כוונות'. תשאלי את עצמך: איך אני רוצה להרגיש עכשיו? מה החוויה שאני מבקשת שם? ככה את מכינה את הכלי שלך לקבלת השפע"
"אתה לא צריך למצוא מילים מושלמות, וגם לא להסכים עם העובדות שלה, אתה רק צריך להיות אי של יציבות. כך תלמד להוביל את הרגעים הקשים בזוגיות מבלי להסלים, להיעלם או להפוך לשטיח"
מתי נתינה הופכת לכלי הישרדותי שנועד למנוע תלונות, ואיך היא גורמת לבני הזוג להרגיש בודדים?
"רגש לא עובד כמו חוזה חתום וברור, הוא עובד יותר כמו חמצן. הוא חייב לזרום כל הזמן. ברגע שהוא מפסיק, משהו מתחיל להיחנק"
"זה דווקא השלב הכי קשה, כי הדחיפה היא בעצם כל מה שאנחנו רגילים לעשות: להעיר, לבקר, להסביר, לשכנע, להצטדק, להתלונן, לכעוס, להאשים וכו'". "אז מה נשאר?", שאלה דנה. "הרבה מאוד, אבל קודם צריך להסכים להפסיק את מה שלא עובד"
"ציפייה יוצרת חוזה לא מדובר, מעין סטנדרט פנימי שלא נאמר בקול, שמהווה תנאי סמוי לאהבה. כמיהה מחברת אותך לעצמך, וציפייה בוחנת את האחר"
למה הוא עושה "דווקא", ומה קורה כשהיא מזיזה דברים בכוח? על המאבק בין הקטבים בזוגיות
"כל אחד מכם מנסה להציל את הקשר, אבל בדרך שמחלישה את השני. קחו אחריות נכונה – כל אחד על הצד שלו"
"אם הייתי מרגישה שאתה מחזיק אותי, ולא שאני מחזיקה אותך, אולי הייתי יכולה להתרכך", אמרה לו, ושתיקה ארוכה השתררה בחדר. "אז מה? אסור לי להביא כאב ופגיעות?"
"זה מפחיד אותי. אני מרגיש שאם אני ארפה, אז שום דבר לא יקרה. אבל אני חייבת להגיד לך בכנות שאני ממש משתוקקת לזה, להרגיש שהוא מביא את הכוחות שלו אלי ומשפיע עלי"
"אני לא מתכוונת לתודה מזויפת או התעלמות ממה שחסר, אלא להודיה על מה שאת יודעת שקיים בו, גם אם הוא לא מצליח להביא את זה עכשיו"
"אי אפשר למלא כוס מלאה. רק כשאת מאפשרת לעצמך להיות חסרה, פגיעה ונזקקת, את יוצרת חיבור פנימי"