כל התכנים של נחמה פריליך

"איפה אתה חי? אתה הולך לסכן את החיים של 12 נפשות בגלל חששות מטופשים? ומה עם פיקוח נפש? האם שם לא תוכל להמשיך ולחנך אותם?"

השנתיים האחרונות התאפיינו בטלטולים קשים שעובר עם ישראל, בכל מקום בעולם, וזה מחייב מערך שיקולים חדש. זה מחייב אמונה ממשית בביאת המשיח, ואמונה מוחלטת במי שמנהיג את העולם

"איך אני אעמוד בזה? אני כעת נכנס לעסק של הקב"ה. כמו שחשוב לו להגדיל תורה ולהאדירה – כך יהיה חשוב גם לי. אז אני מאמין שבעל הבית ייתן לעובדים שלו את היכולת הכלכלית לעשות ולפעול"

זו את שקבלת אותי בשמחה, בחיוך של אמא ובאהבה מכל מקום שחזרתי. זו את שהיית שם בשבילי. זו את שבכית בעבורי

אולי בשבוע הבא, אולי כבר נזכה שתשוב חמדת הימים. היא מיששה את המפה הלבנה בגעגוע, וחשה איך לבה מתפלץ. לעולם לא אוותר על הריח הנפלא על קדושת השבת

המקרים האלה פותחים צוהר לתינוקות שנשבו וגילו לראשונה שנשמתם זועקת לאמת. עושים את הצעד הראשון לאמונה בלי ידע, רק כי הניצוץ היהודי בוער בהם ומבקש לתת ביטוי לכמיהה הגדולה לאבא שבשמיים

על אף שהנושא של כלה-חמות בוער וטעון, חשבתי שהיום הוא כבר לא אקטואלי. השיחה הזו, אין ספק, גרמה לי לחזור ולנסות להבין למה לנוסחה הזו יש היסטוריה של קצרים

סיפורה המדהים של הלן קלר ידוע ומפורסם בעולם. אבל ההצלחה שלה נזקפת, ככל הנראה, לצלחת פשוטה של עוגיות

יש כאלה שלא מודעים לכך שהפצת תכנים היא בבחינת המזוודה השחורה, והם משחקים בלחצן קריטי שמפיץ רעלים ברגע אחד ובכל מקום בעולם. שלא כמותם, הידברות הבינה את הכוח הזה לפני שנים

אם תרצי באמת להיות בלתי מנוצחת, ושאף אחד לא יוכל עליך, שאי ראשך מעלה. דעי מה למעלה ממך, ולמדי היטב את מבואות שורשיך ארוכי השנים

"רגע, אז אמרת שזה רק ל-18 חודשים, והיום את מחליטה שזה לשנה וחצי?". "בדיוק, כי 18 חודש זה בדיוק שנה וחצי"

אין ספק שעל ההשתדלות שלנו נראה גם שכר, אבל התוצאה היא בידי שמיים, עד הפרט האחרון

רק היום הבנתי שהצהרתך המרוממת הגיעה לאלפי עוקבים, שהתפעלו מאמונה של אם שעמדה במבחן. ולכל המתנגדים והתוהים: האם שאלתם את עצמכם איפה הייתם היום, אילו לא שמרנו על כל התורה כולה?

תודה, ילדת בוסר עם הסרט והפוני. לפעמים צריך טיפול בשוק כדי להבין שרק מפרח עולה פרי. אולי מישהו ילחש בסתר: "תראו אותה, כמה היא אוהבת את עצמה". אז כן. מי שלא יודע לאהוב את עצמו, לא יוכל לאהוב אחרים

"אני אגיד לך את האמת? קצת קשה לי עם הגדרת הזהות. אבל אם יש סיבה למסיבה. למה לא לשמוח ולשמח את הילדים? חוץ מזה, אני אוהב לביבות"

"אני רוצה לעזור לך, בתי היקרה. נגזר עליכם לחיות בחובות, אבל אין לי הגבלה כלל לתת לך את צרכיך בדרכים אחרות. את מגדלת את ילדי, ואני אקל מעליך. את מה שכולם משיגים במזומנים, אפתור לך בצינורות שפע אחרים"

הרב ישב כולו התפעלות על דבריהם המפתיעים של הכמרים המשכילים והמלומדים. במשך כל השיחה לא הצליח לפתוח את פיו, אבל כשהוא ראה שהם מחכים למוצא פיו, שאל, כשהוא כובש את התרגשותו: "ומה בעצם שאלתכם?"

אילולי שלומית, שהוציאה את הסיפור לאור וסיפרה לי אותו באופן אישי, לא היינו מגלים זאת. ודאי לא ממיכל, שלא חשבה לרגע שמעשיה מיוחדים

הבת רצה אחריו בעיניים כלות, וראתה איך הזרם מהיר ממנה, כך שהכפכף נעלם חיש מהר לעבר המדרון שמסתיים אי שם. היא נסערה

מסתבר שגויי הארצות מודעים לייחוד הסגולי היהודי, ובמקביל תמהים על השנאה העצמית שאוכלת בחלקים בעמנו