כל התכנים של נחמה פריליך

הייתי צריכה לעבוד על עצמי כדי לייצב שוב את ביטחוני העצמי שאני מתחילה כשנוח לי, ולא כשנוח לאחרות, ואני מקבלת את החג עם מיטב המאכלים שטובים לי ולמשפחתי

לפני זמן קצר החלטתי שהגיע הזמן שגם לי יהיה חלק בחצר. ניגשתי למנהל, שהוא מיטיבי מאז ומתמיד, וגייסתי את כל כושר השכנוע כדי להסביר שהגיע הזמן לחזור לתוכנית המקורית. אלגוריה

מאותו יום והלאה נכנסו הנערים המוכרים והביאו חברים נוספים, שגם הם בנים של שופטים. הזיק היהודי שנדלק דרש תשובות לריקנות הרוחנית, ולראשונה חשו ב"אמת גדולה" שלא ידעו על קיומה

כשאלון הגיע לכנס השנתי של צעירי "יש עתיד" בליל פורים, מחשבותיו היו נתונות להיסטוריה ה"מפוספסת" של העם היהודי. ואז זה קרה

כשניסו בכוח להסיר, החל לצעוק ולהסביר להוריו שהכיפה זה הכתר של היהודי, והציצית זה בגד מלכות של יהודי, והגננת הסבירה לנו שאנו בני מלכים. אסור להוריד!

כשהיא מגיעה בתפילת שמונה עשרה ל"שמע קולנו...", היא מוצאת את עצמה דוחקת את בקשותיה על הילדים ועל בעלה לזמן אחר, ומתחננת על נפשה שישמור לה האלוקים על האמונה יותר מכול

"סליחה, המפקד. זה לא היום שלי. פשוט, אני עדיין תחת רושם החלום הנבואי שחלמתי, חלקו שמח וחלקו חלום אימים. בחלומי אני חי בתקופה אחרת לגמרי. בתקופה של עוד אלפיים שנה"

לעיתים הבחירות טובות, ולפעמים הן מביאות אותנו למקום רע. פה בעולם ניתנת לנו הזדמנות לתקן. במשך חיינו אנו נתקלים בבחירות קריטיות שמנעו אסון ומנגד – בבחירה אומללה שאין ממנה דרך חזרה

בדרך חזור, יפית כבר לא ישבה לידה ולא חיבקה אותה. טלי הביטה על העננים ודימתה לראות את פניה היפות של יפית שלה

סיפורה של יערה, לא חילונית ולא חרדית, שלא הפסיקה לשאול – ועל הקול המיוחד שלה בבחירות האחרונות

כיצד מגיעה אישה לקשר קרוב עם אדם מהכפר הסמוך, ואיך מצליח ארגון הידברות למנוע את הטרגדיה עוד בטרם התחילה?

"תראה, ה', גם אתה קורא לבניך האבודים, אבל בסך הכול מתחשק להם להמשיך לשחק עוד בהבלי העולם. ואתה מחכה ומחכה. אבל הפעם אשתדל להיות שם בשבילך"

לפעמים עדיין קשה לדעת מה להגיב לסיפורים שמגיעים למוקד. מה גרם לתורם להיות לחוץ כשפניתי אליו, ומה שם בעלה של התורמת הקבועה? הסיפורים המפתיעים – טובים יותר, וטובים פחות

כשלא נהיה בתוך הסופר הענק שנקרא העולם הזה, אלא בעולם האמתי, נזכור שלא הספקנו לקחת ולאסוף. אבל אז זה יהיה מידי מאוחר. נגלה ונשאל איפה היינו? איך הלכנו אחר חזיונות שווא?

אולי גם הוא חש בושה על היחס הלא מתחשב. אבל הפעם יצא קול בודד להגנתו. קול אחד בודד מתוך האפילה. טור לתשעת הימים

איך למען השם אחזור על המילים הכואבות, ועוד אבקש סליחה? האם היא לא תיפגע שוב? ושוב הניסיון היה מעבר לכוחותי הנפשיים

אין ספק שבאותו רגע העמיקו הסדקים באמונתי כלפי קנה המידה של חמותי, שהיה בעיני המושלם ביותר. חשתי חוסר צדק בכללים הנוקשים שניסיתי ללא הצלחה להתאים את עצמי אליהם

"מצחיק שאני צריכה להזכיר ליהודים מסביבי כמה הם צריכים ללכת מאושרים. וכמה לא נכון שאני לבד. אני תמיד עם אבא שבשמים ומחזיקה באמא - התורה"

ילדים ותינוקות נשכחים ואבודים, נשחטים ואודים מוצלים, קמו לתחיה. הטרגדיה שעברה עליהם הייתה גדולה ובלתי נתפסת. בניגוד לכל היגיון, הם הצליחו לעמוד על רגליהם, והקימו בתים

"אבל כולם רצו להיות כמוך. היה לך קסם אישי". "אולי. אבל רציתי להיות כמו כולם"