שלום בית

אביטל הגיעה אל הרבנית אליאס באגרופים קפוצים. היא חששה לדבר, וכל כולה מבוישת ונבוכה. היא באה לסדנה בעניין הקשר הזוגי האישי בינה לבין בעלה. הרבנית מספרת על הדרך שעברה אביטל, ועל תגובתו של בעלה

חוסר אונים הוא תחושה טובה. זו לא תחושה שצריך לברוח ממנה. אדם שלא מרגיש חוסר אונים - לעולם לא ינסה לחפש משהו חדש. לא יחפש פתרון למצוקה שלו

מי אמר שאני צריך לשנות את עצמי בשבילה? אולי היא צריכה לשנות את עצמה בשבילי?

אתה מפחד – לאבד את מה שבנית. היא מפחדת – לאבד את מה שהיה ואת מי שהיא. לך המסרים מהעולם הקודם נראים מאיימים ושחורים, לה המסרים הללו נותנים יציבות וביטחון

משמעותו של היגיון השותפות היא שלערכים ולחשיבה של בני הזוג מוענק משקל שווה. זה קשה, אבל משתלם

"בניסיון שלך לסחוט מדני את הביטחון שאת צריכה ממנו - את בלי כוונה גורמת לו לאבד את האפשרות לתת לך את זה. זה משהו פרדוקסלי - נראה אפילו חסר פתרון, בעיה ללא מוצא"

האם אתגר כלכלי יוצר משבר בזוגיות, או אולי דווקא מחזק אותה? התשובה מפתיעה: זה לא הכסף, זה אתם

לפעמים אנחנו מוותרים או מתפשרים על דברים שחשובים לנו, ואם לא נספר על כך – איך יוכלו בני הזוג להעריך את ההקרבה שלנו?

הגיעה העת להתחיל להוריד את המשקפיים הוורודות של הציפיות, להוריד את המשקפיים האפורות של המציאות, ולהתחיל לראות באמת מה קורה פה

גם אם האישה או הבעל בטוחים שסלחו, מכל מקום בשעה של מחלוקת צפות ועולות כל אותן הפעמים הקודמות, בהן לא הסכימו זה עם זו

ברגע שיש לאדם נגיעה אישית במקרה, אוטומטית המוח יעשה ככל שביכולתו בכדי להגן עליו, ואפילו ביתר שאת, כאשר המוח מבין שהסכמה עם הדברים פירושה לעשות שינוי

"הפער הזה שנוצר בין המניע שלכם לבין גודל הציפיות הבומבסטיות שלכם מאיך צריך להיות בן/בת הזוג, הוא פרדוקס מובנה בתוך הזוגיות"

האם אפשר לגשר על פערים בין בני זוג שנמצאים בשלבים שונים של התחזקות? איך עושים זאת?

אני לא בא לחוות דעה על דרך ההתמודדות של אבירם עם מראה חברתית אכזרית שהוא קיבל בגיל 30. זו היתה הדרך שלו. אני בא להתפעם איתכם יחד מה אפשר להוציא מזוגיות טובה ואוהבת

"כשארז מרגיש שעל ידי ההשתייכות אליך הוא גדל, הוא בעצם מרגיש שאת טובה יותר ממנו, שהוא נחות ממך"

"באמת חבל שהתעוררתי מהדמיון. אולי היה עדיף שלא הייתי מגלה את כל הדברים האלה, ופשוט הייתי ממשיכה לחיות בתוך הדמיונות שהיו לי עליו. אז לפחות הייתי מאושרת"

זה לא עובד. החרמות שלו לא משפיעות עליה, וטוב לה להיות עם עצמה לבד. "בשביל מה היא התחתנה איתי?", הוא עמד לבכות. "אני לא חסר לה בשום צורה"

"צריך את שני הצדדים לזה. אבל כרגע ראובן מצא פתרון אחר לזה. הוא יצר כל מיני קשרים אחרים, ולפעמים דרך הקשרים האלה הוא פותר את תחושת הבדידות שלו יותר מאשר בקשר עם אשתו"