שלום בית

כשאנו מפעילות כוח על הבעל, הוא חש בסכנה. הוא חש מאוים. מישהו רוצה לקחת ממנו את יכולת הבחירה שלו! את העצמיות שלו!

מה עושים? איך אפשר לומר למישהו "תסלח, אפילו שלא ביקשו ממך כמו שצריך?". נראה שהתשובה על זה נעוצה בהבנת מערכת יחסים קרובה באופן כללי

"אם לא תבחרי לקחת אחריות על השדה שלך, על הבחירה שלך לאיזה כיוון ילך הקשר, המבנה הזוגי יהיה רעוע, חסר צורה, והיום בו הכל יתרסק יגיע במוקדם או במאוחר"

יש מילה אחת ויחידה, שבאמצעותה אנחנו יכולים ליצור תקשורת מקרבת – או לחלופין להרוס אותה. אין עוד מילה בשפה שיכולה גם לבנות וגם להרוס

על כל מילה שאני אומר כן, היא אומרת לא. ומה שאצלי זה לא, אצלה זה דווקא כן. אפשר להשתגע! מה אפשר לעשות?

התשובה האמיתית נמצאת רק בהתבוננות פנימית לתוך העולם הרגשי שלנו, בהסכמה להסתכל לפחדים שלנו בעיניים, פחות לרדוף אחרי הגנות ופשוט ללמוד לשהות בפחד

אדם שמחובר לעצמו, בעצם מחבר בין הכתר למלכות, והחיבור הזה הוא חיבור בריא ומאוזן רק כשכל הקומות בנפש מאוזנות. כשיש חוסר איזון, והקומות לא מאוזנות אחת מתחת לשנייה – נוצרים פערים בנפש

"לשתוק ולכבד. אין ויכוחים": זו העצה שנתן מרן ראש הישיבה, הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל, בגיל 98 לתלמידי השיעור הקבוע שלו

בואי ללמוד להביא את עצמך לזוגיות שלך. לדבר, לשתף, לומר. ככה, בלי מטרה. בלי לצפות שיעשה משהו. גברת זלטי רוזנטל בהרצאה מיוחדת על שחרר הפחדים במערכות יחסים ביום העיון שיתקיים השבוע

"אישה שמחוברת לכתר נשארת יציבה ולא משתנה. כשתצליחי להרים את העיניים ולהבין שיש מעליך כתר, את תעשי את השתוות הצורה לתכונה האלוקית שבך. זה יעזור לך לעמוד בתוקף, כי יש פה אמת"

יש לבעל להשתדל להראות לאשתו את המרכזיות שלה בחייו, ואת הערכת תפקידיה כעקרת הבית

בשעת מריבה או משבר, גישות מנוגדות וצורות מחשבה שונות יכול להציק מאוד ולגרום לוויכוח להיראות כבלתי פתיר. מה עושים כדי שזה לא יקרה? כלים מעשיים לניהול דיונים

לפתע אנשים מתחילים לדבר על מה שמפריע להם, גם אם זה לא מקובל, וגם אם בספר החוקים לזוגיות מאושרת שקנה הבעל בכמה שקלים בדוכן בבית הכנסת כתוב אחרת

ספויילר: שניהם. שוני עצמו לא מהווה בעיה, הבעיה היא שהם לא יודעים לנהל את השוני הזה. איך פותרים את הקונפליקט?

"אל תתחמק", דרש ממני שמעון. "במקום להודות שאינך עושה את עבודתך נאמנה, אתה בורח למקומות אחרים. תענה לי על השאלה". הרב אריה אטינגר מספר

תחושת העונג ותחושת הקיום שמתקבלת דרך המסכנות היא תחושה מזויפת, ואין בה ערך אמיתי, ממש כמו ג'אנק פוד, שממלא את הגוף ואין בו ערך

משמעותה של סליחה היא מסקנה. הבנה שהייתה כאן טעות, שמישהו היה לא בסדר, והוא מבין את זה ולא יתנהג כך להבא. זה לא אומר שהפגיעה נמחקה כלא הייתה ונשכחה כליל

למה נריה מתווכח עם אשתו, ולמה אשתו של נחום לא מרוצה מכך שהוא קשוב לצרכיה? הרב אריה אטינגר מסביר

"אם אני רוצה להיות בעל קשוב וטוב – אין סיכוי לתפילות כמו שצריך, ואין זמנים. ואם אני רוצה להיות נאמן להחלטות שלי: לישון מוקדם, לקום בזמן, להתפלל כמו שצריך – אז אני אאכזב ואתסכל את אשתי". הרב אריה אטינגר מסביר

"לבני אדם יש רצון טבעי לחפש חופש ועצמאות. אבל חשוב שתבינו שיש פה סוד גדול: חופש וחוסר גבולות הם אחד ממקורות הסבל הגדולים אצל בני האדם"