נוער מתמודד

יש לקויות שבמבט שטחי פחות נראות כלקות, ואנו עלולים לפרש אותן בטעות כעצלנות

המנהג האפריקאי פחות יעבוד אצלנו, אבל נוכל לגייס את עצמנו למטרה

3 נקודות מחשבה על החיים, שיעזרו לכן לשמוח. כי שמחה מביאה לכל המצוות

עלינו ההורים להיזהר מאוד בבחירת המילים, לא לצייר לו עתיד שחור, כדי שחלילה לא ניצור את העתיד הזה במו ידינו

"כשנולדת, נולדת בלי כיפה, בלי ציצית. אהבתי אותך. האהבה הזו – תישאר תמיד ועם זה נלך עד סוף הדרך": צפו בראיון סוחט דמעות של אריה ארליך עם הרב שמעון שניילבג

איך אפשר לא לכעוס על הילד ששפך כוס חלב?

אלה הדברים שעושה המורה של תמר טיומקין כדי לפתח מוטיבציה ושאיפות

למה המתבגרים לא משתפים? טוב להם כל כך להתמודד בעצמם עם כל מה שעובר עליהם?

כששואלים אותו, "תגיד אתה לא רואה את הכאב של ההורים שלך? את הצער שאתה גורם להם?", הוא עונה רק דבר אחד - "ההורים שלי בכלל לא מבינים אותי, אם באמת הם היו מבינים אותי, הכל היה נראה אחרת"

האירועים שקורים לילדים שלנו מעוררים אצלנו לפעמים פרשנויות שאינן תמיד נכונות, ובעקבותיהן - תגובות לא נכונות

הדרך האוהבת והמקבלת מחייבת סבלנות. הציפיות לתגמול מידי על כל מחווה אינן מציאותיות

בכל פעם שאני מהרהרת בסיפור הזה, אני חושבת על ה"אזדרכתיים" הרבים שנמצאים ביננו. מתוקים, נפלאים

כשהורים פועלים מתוך הקושי, הם לעיתים יוצרים מעגל קסמים שלילי שמזין את עצמו

כיצד ילד או מבוגר יכולים להתמודד עם קשב וריכוז ובכל זאת לשבת זמן רב ולהתפלל? נחמה דינה ושרה, שתי נשים שמתמודדות עם האתגר, מסבירות. צפו בקטע מהתוכנית "פתוח" עם אפרת ברזל

אם תקראי את המילים בפרשה המתארות את ההפקה הגדולה בהיסטוריה, תתחברי אליהן ותעצמי את עינייך - את תיזכרי

אי אפשר לחנך בשלט רחוק, להיות "אבא של שבת" ולהשקיע בילדים רק כשמסתדר לנו. הם באמת זקוקים לנוכחות שלנו

מה עובר על ילד או ילדה עם בעיות קשב וריכוז במערכת החינוכית? נחמה דינה חוותה את זה בעצמה ועכשיו היא מכניסה אותנו לעולמה. צפו בקטע מהתוכנית "פתוח" עם אפרת ברזל

כשהמצוקה לא מטופלת, ואנו לא שמים לב - היא מחריפה ומתעצמת, עד לשלב הפיצוץ. אז אנחנו קוראים לזה "פתאום"

השינוי בהתנהגותו של המתבגר מביא איתו קשת של רגשות אצל ההורים

מי מקבל מחמאות, חיבוקים והערכה, מי דווקא לא? ומי הם אלה שצריכים אותם במיוחד?

הרב אורי זוהר תמיד מברך, אבל הוא אומר שעד שנתפלל על הילדים, עדיף להתפלל על ההורים, שיזכו לקבל, לאהוב ולפעול מתוך דעת נכונה

כמה הצלת נפשות מתגלגלת לנו כמו כדור בין הרגליים, כמה רגעים שיכולים להיות משני חיים ממש לילד

הקרב שלא להיות מובך הופך קשה פי שניים כשמדובר בילדי עולים חדשים או בילדיהם של בעלי תשובה

כיצד הגיב המלמד בכיתה, כאשר ילד זרק צעצוע היישר לתוך ספל הקפה הרותח? הסיפור שתאהבו

לו נשכיל להבין כי זו רק מסכה של קושי והתמודדות המונחת על פניהם, לו נשכיל להסיר את המסכה

הטור הזה מוקדש לבחורה מיוחדת שנלחמת ולכל בני הנוער הרבים שמתמודדים עם קשיים, שרוצים לברוח ממציאות חיים לא פשוטה בבית אל מקור של חום והכלה שנמצא אי שם בחוץ

בעלי תשובה מתמודדים לעיתים עם אתגרים מיוחדים כאשר ילדיהם בודקים דווקא את העולם אותו עזבו. מה עושים במצב כזה?

יש לכם תלמיד בכיתה שאוהב לצייר? שכותב יפה? שמסודר במיוחד? הסוד הקטן הזה יכול להציל אותו. טור חובה להורים ומחנכים

מה תפקידנו כמבוגרים מול בני נוער שרק רוצים לעשות כיף? איך נציב להם את הגבולות הדרושים? האם לוותר להם כדי למצוא חן בעיניהם? ובכלל, איך מוצאים חן בעיניהם?