הרב יצחק זילברשטיין

הדחקות והמחסור בביתו של ראובן היו נוראים. הגיעו הדברים לידי כך, שסעודת השבת בביתו כללה קופסת טונה וקופסת סרדינים קטנה לכל בני הבית. זה היה ה'בשר ודגים וכל מטעמים' שלהם

האם בכלל מותר לי לנסוע בצמיגים שהחליף לי בעל הפנצ'רייה, הרי מן הסתם הם נגנבו מהקרבן שקדם לי?...

"יקירי, תוכל לעשות עמי חסד... אני עומד לפני נסיעה לחו"ל למשך שבוע, אודה לך אם תוכל להיכנס לביתי מידי יום, על מנת להאכיל את הדגים בכדי שלא ימותו, ולהשקות את העציצים בכדי שלא יכמשו..."

"אני מוכן להתקרב קצת. רק דבר אחד מבין שניים אקבל על עצמי - או שמירת שבת או טהרת המשפחה! תאמר לי בבקשה את מה להעדיף, כי להתחיל לקיים את שניהם איני מסוגל..."

"למה לך למהר כל כך, אולי תערכו עוד מספר פגישות?..." אך הבחורה בשלה: "כבר מיצינו מספיק את הפגישות, והגענו להחלטה ברורה. חבל לבזבז זמן מיותר בעוד פגישות"

עשה לך קהלות גדולות, ודרוש לפניהם ברבים בהלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת, ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה...

"אני נורא מצטער יקירי, נפלה כאן טעות מצערת. זה עתה ספרתי לאשתי על המחבת שהשאלתי לך, ואמרה כי זו מחבת חלבית..."

הילדים, שהגיעו כבר לגיל מצוות, הכריזו בגאווה "הבאנו בכורים עבור הכהנים שבבית המדרש", והניחו את הטנא ליד ארון הקודש

היום ידוע ומפורסם עניין צפונות התורה, והנה, אני זכיתי לשמש את רבי מיכאל דוד וייסמנדל זצ"ל, שהיה 'אבי הקודים'. לא היה לו מחשב, הכל היה במוחו, מוח של עילוי גדול

מוטב לשרוף הזבובים כדי שלא יפלו במאכל ובמשתה ויבלעם ויחטא, לכך נאמר: אל תהי צדיק הרבה

אולי כדאי לומר 'הריני מוחל וסולח לכל... חוץ מפלוני', או שמא אדלג לגמרי על כל הנוסח, עד שאעביר את הטינה מלבי לגמרי...

שאל האב את בנו: "מהו שמך בני יקירי?", "דן", השיב, "אני קרוי על שמך אבי". כששמע האב כי שם בנו הוא כשמו, נבהל ונפל ברוחו

"אתה בטוח שזו טבעת נישואין?", שאל הצורף, "בודאי", השיב הבעל, "מדוע אתה מתפלא?". השיב הצורף: "טבעות נישואין הלא עשויות מזהב, ואילו זו עשויה מנחושת!..."

דרכו של רבי מאיר בעל הנס היתה לא לצאת מבית הכנסת אלא עד ד' שעות. יום אחד התפלל שחרית והקדים לצאת. תמה בעצמו, מה היום מיומיים, שמא עושה הקב"ה נס על ידי היום

"יקירי, אני יודע על מה אתה דורך... לא נעים לומר, אבל כבר בבוקר ראיתי את השטר, ותכננתי ליטול אותו לעצמי לאחר השבת..."

"יקירי, אני מקווה שלא שכחת את ההתחייבות שלך - לתת לנו את המעשרות מהעסק שברשותך מידי חודש"! אולם ראובן טען לעומתו: "אני מתנצל, יש לי התחייבויות אחרות..."

"אנא אל תעזבוני לבדי, אני נורא פוחדת להישאר בודדה ויחידה בבניין, ובפרט בשעת האזעקות וירי הטילים..."

"באת בזמן", קטעו השדכן, "זה ממש 'שידוך מן השמים'!! בדיוק היום שמעתי על נערה יתומה. לא סתם יתומה, מדובר בעשירה גדולה

באמצע הלילה השעון הפעיל את התנור, ו...הבגד נשרף, ועמו כל תכולת החדר!

"אנא אל תתקשר למשטרה. הלא זהו בני יחידי, שמטפל בי במסירות. בלעדיו הרי שאוותר לבדי, זקן וגלמוד

האם מותר להשתמש בספל זה בשבת קודש, או שמא יש לחוש בזה משום מלאכת 'כותב'?

כעבור שלש שעות העירו אותי, ונשמעה הפקודה: "חוזרים לחזית. להתארגן בזריזות". בעודי אחוז בחבלי שינה, התבוננתי בשעון, והוא הראה כי נותרה עוד חצי שעה לצאת השבת

בבוקר שלאחר החתונה, נשמעו דפיקות בביתנו. בעלי החתן פתח את הדלת, ופגש שם לתדהמתו אדם ערבי החבוש בכָּפִייה לראשו

מעשה בילד שלקח תבנית להכנת קרטיב, שפך לתוכה יין והניח במקפיא, עד שהפך היין לשלגון. ובא לשאול, מה מברכים על קרטיב זה העשוי מיין?

נשלח אלינו מכתב מאת תלמיד חכם העוסק בקירוב נערי ישראל, ובו שתי שאלות מעניינות שהתעוררו במהלך מפגשי החיזוק שלו עם הנערים המתקרבים

המצב הכלכלי של בית הכנסת ומוסדות התורה הפועלים בו בכי רע. הקופה ממש ריקה, וקיים חשש לסגירת בית המדרש!...

בליל שבת, כשהציבור כולו נכח בבית הכנסת, קם ועלה הגבאי לבימה, והכריז: "מוריי ורבותיי, ברצוננו להודיע על מבצע חסר תקדים, שיחול השבוע בלבד בבית הכנסת"...

שמע האיש שמועה, כי עלייה לתורה בפרשת הורדת המן לישראל, היא סגולה נפלאה לזכות בפרנסה

שאלה מעניינת הועלתה על ידי בחור שביקר בגן החיות. הנה כשהגיע הבחור למקום בו נמצא הפיל, התרגש מאד, משום שכעת עומד לברך על הפיל לראשונה בחייו את ברכת "משנה הבריות"

פנה גבאי בית הכנסת אל עשיר גדול, וביקש ממנו שיעזור לציבור בכתיבת ספר תורה. "אני יתרום חצי ספר תורה", אמר העשיר לאלתר, "תמצאו תורם לחצי השני"!