קנה חמישי בפרשת בשלח כדי לזכות ב’פרשת המן’, ולאחר ג’ פסוקים קראו לאחר

בשבת קודש פרשת בשלח תשס"ט אירע המעשה.

ראובן, אחד המתפללים היקרים בבית הכנסת, קנה בדמים מרובים את עליית חמישי בפרשת השבוע. מדוע חפץ היה כל כך בעלייה זו? ובכן, שמע האיש שמועה, כי עלייה לתורה בפרשת הורדת המן לישראל, היא סגולה נפלאה לזכות בפרנסה. (יש לציין שלא ברור כלל שקיימת כזו סגולה).

עלה ראובן לתורה, והנה, לאחר קריאת שלשה פסוקים (טרם התחילה פרשת המן), ניגש לפתע הגבאי, וביקש מהבעל קורא לעצור, "כאן הסתיימה  העלייה", הכריז. הגבאי החליט להעלות יהודי אחר להמשך הקריאה...

לאחר התפילה התלונן ראובן ואמר: "הלא קניתי חמישי כדי לזכות בפרשת המן, והנה הגבאי החליט להעלות אחר לפרשת המן, וממילא אין אני צריך לשלם לבית הכנסת את אשר התחייבתי..."

לעומתו טוען הגבאי: "לא התחייבתי למכור לך פרשת המן, אלא עליית חמישי, ואכן העליתי אותך לחמישי, ולכן שלם תשלם את מלא הסכום בו נתחייבת!..."

ונשאלת השאלה: האם אכן צריך ראובן לשלם עבור העלייה?

תשובה:

נראה שאם מדובר בבית כנסת בו רגילים להוסיף עליות, הרי שמי שקנה את העלייה, אינו יכול לטעון שהוא חשב שיקרא את פרשת המן, שכן היה לו להעלות על דעתו שיוסיפו עוד עלייה, ומאחר ששתק, איהו דאפסיד אנפשיה. אמנם, אם מדובר בבית כנסת בו אין רגילים להוסיף עליות, אלא שהיה צורך מיוחד להוסיף עלייה, משום שבשבת זו היו הרבה חיובים בבית הכנסת, בזה יש לדון אם יכול הקונה לטעון ששילם הרבה כסף רק בגלל שרצה לעלות לפרשת המן.

ואמר מו"ר שליט"א, שמכיון שהקנייה היתה בדרך של משא-ומתן, ולא פירש הקונה כלל שקונה את העלייה רק משום שרוצה לקרוא את פרשת המן, אלא קנה את עליית חמישי בסתם, ורק בלבו חשב על 'סגולת' פרשת המן, אם כן לכאורה לא יוכל הקונה לטעון כעת שהתכוון לקנות רק בגלל שחשב בלבו שיקרא את פרשת המן, מפני ש'דברים שבלב אינם דברים'! (ולהרחבת דברים יעויין ב'חשוקי חמד' על מסכת בבא בתרא דף ע"ז ע"ב).

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.