טורים אישיים - כללי

האירוע תועד במצלמות בית המשפט (תקשורת?), והנה נמצאה הראיה לשליטתו של היהודי בכל מוסדות השלטון הרוסי! כי הרי, איך יתכן שהוא נכנס, והרוסי המכובד, עם סיפורו ההומאני, נשאר בחוץ?

בג"ץ קבע אתמול שיש להכיר בכל מי שעבר גיור רפורמי וקונסרבטיבי - כיהודי. דנה ורון מוחה נחרצות על ההחלטה: "חוסר אחריות לתת למשרד הלא נכון לעסוק בדיני נפשות". צפו

לא לחינם את זוכרת דווקא אירוע מסוים, אדם מסוים, משפט מסוים שנאמר לך. לא סתם את גם זוכרת איפה זה נאמר, באיזה רגע, מה לבשת באותו הרגע, באיזה פינה בבית עמדת ובאיזו תנוחה. אחד הפוסטים הכי חשובים שכתבתי אי פעם

דנה ורון מגיבה על הפרסום ב"ידיעות אחרונות", לפיו יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, איים 'לרדוף' את חסידי חב"ד אם יתמכו במפלגת הציונות הדתית במסגרתה רץ איתמר בן גביר: "את מי אתה רודף, יאיר, את הרבי מליובאוויטש?". לפיד עצמו הכחיש את הדיווח

כך מלווה אותי הרב אברהם ישראל גליס שליט"א בתהליך התשובה למן ההתחלה, וכך עזר לי ליצוק את ירושלים לתוכי

מטבע הדברים, לא נוכל לחייב אדם להתחסן, אלא במקרה בו הנתונים האישיים שלו מגלים שהוא בקבוצת סיכון. אולם ודאי שהחברה יכולה להתגונן ולמנוע בעדו מלהשתתף בציבור הרחב בתוך קבוצות, כי הוא מהווה בבחינת רודף

כשרואים את כל הפאזל, את כל התמונה, מבינים שכך בדיוק הכל היה צריך להיות כדי שהפאזל יהיה שלם. אין שאלות. פשוט, לא? כשיש אמונה, זה פשוט

אין לבוא ולהקיש הנה, הרי יש מפגינים בבלפור בניגוד להנחיות, יש כל מיני מסיבות מנוגדות לכל ההוראות. וכי אם אכן באמת אותם בני אדם עוברים על ההוראות מסכנים ומסתכנים - האם גם אני בגלל זה אסכן את עצמי?

לימים, אותה אישה בגרה, אך הילדה הקטנה מאותו רגע מקונן נאחזת ברגע ההוא, והיא תשחזר את ההיסטוריה תוך אמונה שטוב חייב להיות כרוך ברע, ובכך לאשש את מה שתת-המודע מנסה לשמר

אני תמיד אומרת שאם הייתי צריכה למקד את הקליניקה שלי בנושא אחד בלבד, שבגינו מגיעות הכי הרבה לקוחות, ובכן, זה הנושא של הביטחון העצמי

במקום "לבזבז" זעזוע על הסימפטום, יונתן בירנבוים מציע להסתכל לעומק הבעיה בעיניים ואז – להזדעזע

אנשי הריק של "ארץ נהדרת" ימשיכו בעוד מערכון רדוד, ואתם תלמדו מהרב, תעשו עוד מעשה טוב, ותוסיפו עוד כמה דקות של תורה. זו התשובה האמיתית

כל תעודה שתינתן על סמך מה שנקרא בשפת בית הספר ''למידה מרחוק'' לא משקפת כלל את היכולות הלימודיות של הילדים שלנו. הילדים שלנו צריכים לקבל השנה תעודה אחרת

בתור מישהי שב"ה "בחרה" לא פעם בעל בחייה (לפני ואחרי התשובה), הבנתי שזה גילוי אקוטי להמשך דרכי, אבל רק כשהמשכתי לקרוא את הספר הבנתי שאקוטי, זו לא מילה

כמה זמן ייארך הטיפול הזה? הרבה זמן. כמה זה הרבה? תלוי ביחס למה. אם מדובר בקושי שמחריב את עולמה ואת חיי משפחתה, אז כל דבר, כל דבר, שיכול לעזור לה לצאת משם, ראוי, והזמן הוא לא פקטור בכלל

"מתנגדי חיסונים יקרים, האם אתם מחכים לניסיון של 500 שנה על חיסוני הקורונה, או אולי ממשיכים לדבוק בקונספירציות על ביל גייטס?" מיכל אריאלי משיבה על טענותיהם של המתנגדים. וגם: מה הקשר של ארוחת הצהריים לחיסון?

הדרך שלך, אביב, היא מיוחדת לך בלבד! היא לא תואמת לאף אחד מבני דורך, כי לאף אחד אחר לא היו נסיבות חייך המיוחדות, כישוריך, יכולותיך, כישלונותיך, שטויותיך, הדברים הטובים שעשית... רק פעם אחת בששת אלפים שנה שהעולם יהיה קיים יש אביב גפן אחד יחיד ומיוחד

החידוש העצום עבורי היה, שאותה בחירה גורלית לא נעשית באקראי ו....(תופים) לא במודע! ממש כך. בטח לא כפי שכולנו נוטים להאמין, לפי פרמטר פיזי או גנטי, על פי כישורים או מעמד או השקפה

לעיתים אנו מצפות למוצא דווקא בכיוון אחד. הקיבעון שלנו חזק כ"כ, שכשמגיע פתרון שלא חשבנו עליו, כמעט וקשה לנו לראות שהנה, נשלח לנו שליח לעזרה

"סחיטה באיומים", או מינימום של הגינות לאחד המגזרים בישראל? טור אישי נוקב, בעקבות הסערה הפוליטית והתקשורתית שהתעוררה, לאחר אישור תקציב המדינה, תוך שמירת תקציבי האברכים

מדוע אני מתפללת הרבה על נושא אחד, ולא נענית? ומה אוכל לעשות? עצות מהפרשה

נתחיל מהבסיס: הכי טוב ששני בני הזוג יפנו לעזרה, גם אם רק צד אחד זקוק באופן חד משמעי לליווי מקצועי. אבל פעמים רבות אחד מבני הזוג מסרב ללכת לטיפול. ומה אז?

האורות שהם מדליקים מסמלים את החושך של האנושות, ומאיימים להבעיר את האמת שמאחוריו

כל המטרה של הקב"ה בבריאתו את העולם הזה, היא לברוא עולם כדי להיטיב עם נבראיו, אבל אנו לא תמיד מבינים את ההטבה הזו, ולכן כואב לנו, לכן קשה לנו

"איך שלא תסתכל על זה, באת לפה להתייגע", אומרת ורון, "זכה - עמלה של תורה. לא זכה - עמל דרך ארץ". צפו

אני מרגישה את תפיפות הרגל העצבניות שלי ממש כמו בישיבה במונית. שם חיכיתי כבר לסיים את הנסיעה, ופה אני רק מחכה שהילד ירדם. אבל למה?

"גם אני עברתי משבר כלכלי גדול לפני 8 שנים. כואב לי לראות כל כך הרבה אנשים בימינו שנותרו ללא מקור הכנסה. אני כל כך מבינה את המצב הזה, אני כל כך מרגישה את הכאב הזה, כי הייתי שם". שירי פריאנט בטור שכולנו נזדהה עימו, כעת, בתקופת הקורונה

איך אפשר להתחזק באמונה גם מול אסונות ואירועים מחרידים כמו הרצח הנורא שאירע בשבוע שעבר? חוה שמילוביץ במסר מחזק

"נסיבות המוות המטרידות מאוד של אהוביה סנדק, דורשות בדיקה מחודשת של כל התנהלות משטרת ישראל ביחס לילדי ההתיישבות". צפו

"השיר הזה הוא הדבר הכי נכון שקרה לנו בזמן האחרון", אומרת ורון, "סוף סוף מישהו מרים את הכפפה". צפו